רצה עם זאבים

*חרם על תורכיה*

המשפחה של שיחיה שלי חיה בתורכיה. לאחרונה הגיעו לארץ עם סיפורים מאד לא נעימים על אנטישמיות הולכת וגוברת כלפיהם, כאלה שלא זכו לסיקור מספק בתקשורת הישראלית. בין השאר, סיפרו שלקוחות הפסיקו להגיע אליהם ולא התביישו לומר שזה בגלל שהם יהודים ושאלה שכן הגיעו, דרשו הנחה משמעותית, בטענה שהם עושים טובה שהם בכלל קונים מיהודים. בנוסף, בבית הכנסת שלהם נערך חיפוש משטרתי בשבת ויהודים שלא נשאו תעודות מזהות ומסמכים רשמיים על אזרחות, נדרשו להגיע לתחנת המשטרה עם הוכחות לאזרחותם. לאחרונה תורכיה שכרה יחצ"ן, לקידום התיירות הישראלית, שאמר בראיון שתורכיה לא באמת זקוקה לתיירות הישראלית והיא מהווה נתח מזערי מהרווחים שלה. אני מצביעה ברגליים ולא נוסעת לטייל במדינה שבה אנטישמיות כבר איננה מעוררת בושה. גאווה לאומית היא לא מילה גסה.

* מוסף ספרותי מעולה*

יש לי הרבה ביקורת ברורה על העיתון הימני, "מקור ראשון" ושבח אחד ענק - מוסף התרבות של העיתון, "שבת", הוא, לטעמי, האיכותי ביותר בתחומו ומשלב עיסוק מרתק בספרות ובסוגיות תרבותיות, מבלי להכנס לטרחנות או לרדידות רכילותית. באיזה עוד מוסף תרבות תמצאו למשל, דיוקן של מחברת "נשים קטנות", לואיזה מיי אלקוט, לצד דיון בשאלה כיצד הולדן קולפילד, גיבור "התפסן בשדה השיפון", הפך למייצג של התרבות האמריקאית שמאדירה את המתבגר היהיר והאגוצנטרי ושיר של רחל ודיון בסוגיית הרב מוטי אלון? שווה לקנות את העיתון כולו רק בשביל המוסף הזה, שמצליח להפתיע בכל פעם מחדש.

וקצת קשור, אם הגעתם עד כאן - המילקי מתחמם והמבין יבין:)