איי שם לפני עשור וחצי ילדה קטנה שלא יודעת כלום ושום דבר על העולם החיצוני חוזרת מבית ספר כל יום והולכת לשכנה הטובה שחלתה קשות ולא יכלה לקום מהמיטה עוזרת לה בכל מה שרק אפשר כלים, כביסות, מכולת, שטיפה וכו׳.. וככה כשהיא מרותקת למיטה ואני מתזזת בעבודות הבית שעשיתי באהבה ומכל הלב שם פגשתי את השטן בעלה ראה בי טרף קל אז כששטפתי הוא נצמד אלי מאחור וחפן לי את השדיים קפאתי במקום סיימתי את השטיפה ויצאתי בלי לומר מילה למחרת שוב ושוב ושוב כל יום במשך כמה חודשים לאט לאט זה הפך לצביטות חזקות הורדה על הברכיים קשירה של הידיים שלי ביד אחת שלו והחדרת אצבעות ו… ואני אני רק הייתי שם גופה! מתה לסיים ולברוח לא יכלתי לסרב ללכת כי אז היו יודעים הכל ואני ילדה קטנה שחשבתי שאני זאת שלא בסדר המשכתי לספוג יום אחרי יום אחרי יום עד שאישתו מתה לצערי (שמחתי) לא באמת שמחתי שהיא מתה כי היא באמת הייתה אישה זהב והיא בכלל לא אשמה היא לא ידעה כלום אבל הנכדים שלו כן הם צפו בנו לא מעט פעמים יותר נכון צפו בו משפיל מכאיב ופוגע בי וסוף סוף כשהיא מתה זה נגמר רק אחרי כמה שנים עיכלתי מה קרה שם גדלתי נפתחתי והבנתי שלא אני זאת שלא בסדר אבל כבר מאוחר מידי הצלקת השתלטה על הכל היא כבר לא תלך לעולם השטן שעקר לי את הנשמה הרס לי את החיים אותו שטן שהייתי חיית המחמד שלו ועשה בי כרצונו לא מבחירה שלי לא מרצון הוא אנס לי את הנפש כל יום מחדש ולא רק עם הזין הרופס והמסריח שהוכרחתי לנשק ולמצוץ לא עם השפתיים המלוחות מבירה שעד היום אני לא מסוגלת לשתות ובטח לא רק מהיידים הכבולות איש גדול וכוחני על ילדה שאיבדה את הילדות את האומץ את הרצון לחיות את השורדת הניצחית שקמה מכל נפילה בלית ברירה אבל עם הרבה כוחות
ורק רציתי לפרוק כי אני שוב בדעיכה אבל אמצא את הכוחות לקום שוב בשבילי הילדים שלי והמשפחה מהחושך שהייתי בו יצרתי אור גדול