צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

לא יודעת שום דבר

לפני 6 שנים. 10 בדצמבר 2017 בשעה 22:57

השעה כבר מאוחרת ואת מתפללת להירדם.
מחר יש לך מבחן על הבוקר ואת חייבת ציון עובר לפחות.
בחוץ קור אימים, כזה שמצליח לחדור גם מבעד לחלון.
את שולחת את כפות ידייך הקפואות אל גופך החם, נוגעת בחוסר חשק מיני באיבר מינך.
את יבשה כמו מדבר, מעבירה אצבע על דגדגן, מלטפת פטמה בחוזקה.
וכלום, כאילו הקור שבחוץ הקפיא את המיניות שבך.

ואז את חושבת על חבל כרוך סביב ידייך, ועל חפץ קר הנוגע ומרטיט את גופך, ועל הצלפה בישבנך, על נשיכה חזקה, על אישה יפה אשר מניחה את ירכיה החמות על פניך.
ופתאום.. נהיה לך חם.

לפני 7 שנים. 17 בדצמבר 2016 בשעה 12:57

הטעם של הוויסקי מתעמעם לי בפה,
והבר אפור ומשעמם והמוזיקה גרועה והברמן כל כך נואש.

על שפת הכוס יש סימני שייכות של האודם שלי, הבורדו הבוהק משתלב נפלא עם הצבע של המשקה וככל שהם מתרחקים אחד מהשני את רק רוצה לשתות יותר.   כל זה קצת עצוב כי אין עוד מישהו שימחק לי את האודם בנשיקה.

אני מביטה בצג ההודעות שלנו ללא הפסקה.
הורדת את הנראה לאחרונה, אבל אני רואה שאת מתחברת ומתנתקת... כל זה אבל לא שלחת לי הודעה כבר יומיים.
חזרת לדבר עם האקסית שלך- 
אמרת שלא בריא לך ושאת צריכה קצת שנתרחק
וכל מה שאני רוצה זה לעלות עכשיו על ההגה ולנסוע אלייך ב3000 קמ"ש, לסתור לך כל כך חזק.
אבל אני אחראית, לא נוהגת שיכורה..
אבל הייתי רוצה להיות שם, הייתי רוצה להכאיב לך כדי שתרגישי שאני פה.

הייתי רוצה להתפשט ולרכון מתחת לרגלייך, לעטוף אותך בחיבוק ולהרגיש ממך משהו.
כי אם את לא אוהבת אז לפחות תכאיבי לי חזק.
אם את לא מלטפת את לפחות תצליפי בי.
כל כך הרבה רגש יש לי אלייך
ואת לא נותנת לי להרגיש כלום.
אז תניחי קצת לכאב של הנפש שלי,
תני לי לכאוב קצת מבחוץ..