לא יודעת שום דבר

הטעם של הוויסקי מתעמעם לי בפה,
והבר אפור ומשעמם והמוזיקה גרועה והברמן כל כך נואש.

על שפת הכוס יש סימני שייכות של האודם שלי, הבורדו הבוהק משתלב נפלא עם הצבע של המשקה וככל שהם מתרחקים אחד מהשני את רק רוצה לשתות יותר.   כל זה קצת עצוב כי אין עוד מישהו שימחק לי את האודם בנשיקה.

אני מביטה בצג ההודעות שלנו ללא הפסקה.
הורדת את הנראה לאחרונה, אבל אני רואה שאת מתחברת ומתנתקת... כל זה אבל לא שלחת לי הודעה כבר יומיים.
חזרת לדבר עם האקסית שלך- 
אמרת שלא בריא לך ושאת צריכה קצת שנתרחק
וכל מה שאני רוצה זה לעלות עכשיו על ההגה ולנסוע אלייך ב3000 קמ"ש, לסתור לך כל כך חזק.
אבל אני אחראית, לא נוהגת שיכורה..
אבל הייתי רוצה להיות שם, הייתי רוצה להכאיב לך כדי שתרגישי שאני פה.

הייתי רוצה להתפשט ולרכון מתחת לרגלייך, לעטוף אותך בחיבוק ולהרגיש ממך משהו.
כי אם את לא אוהבת אז לפחות תכאיבי לי חזק.
אם את לא מלטפת את לפחות תצליפי בי.
כל כך הרבה רגש יש לי אלייך
ואת לא נותנת לי להרגיש כלום.
אז תניחי קצת לכאב של הנפש שלי,
תני לי לכאוב קצת מבחוץ..