אין ספק שמאז הפעם האחרונה שהייתי איתה,
לא חוויתי את האופוריה הזאת.
היו אורגזמות פה ושם…
אני חרמנית רוב הזמן,
חרמנות שלא באה לידי מימוש ביום יום
לצערי…
1. כי אני לא עפה על אוננות, צריכה את הדבר האמיתי
2. כי אני לא מתפשרת בשביל לסמן וי
אין ספק שזה מתסכל וטורדני לעיתים
לפעמים אני מצליחה ״להחליק״ את זה
לפעמים אני צריכה באמת להיות קצת אקסטרימית עם עצמי.
והיא יודעת להדליק אותי
בדיוק איפה ואיך שצריך
גם היא היא יודעת שלעיתים זה יכול להיות לי אקסטרימי מידי, וגם אם לפעמים היא יודעת שזה יכול להיות לי טו מאץ׳, אבל היא זורקת לי סיטואציה ואני נושמת אליה.
גם אם היא מוגזמת לי מידי
קשה לי לעמוד בפניה, אני מודה
הגבולות שלי נעלמים
הראש שלי נמחק
ומתמסר לסיטואציה.
אז…
אני מחכה, בסבלנות, בשקט עד כמה שאפשר…
בכמיהה, בהכנעה ובהתמסרות
שהיא רק תחליט, תקבע עובדה ואתייצב
כדי לשרת אותה
את הרעיונות שלה
את הכוס שלה
את החשקים שלה
ולא בשביל לחוות אורגזמה/ות
אפילו לא אכפת לי שלא אגמור
מצידי שרק היא תגמור!
אלא בשביל לחוות את האופוריה איתה
את השקט, את האקסטרים,
את אי הוודאות של מה יעלה לה בראש לעשות לי
איך היא תבחר להתעלל בי עם המח החד שלה
ועם העוצמה בנוכחות המטורפת שלה
את הכאב, את הידיים שלה, את המבט שלה
תקראו לזה עירפול
תקראו לזה ספייס
אבל מה שבטוח זה הרבה מעבר לכל אורגזמה!
הדלקתי את עצמי… יופי 😅