שיר שאהבתי

זו שפניה צחות כמו השלג
שיערה הוא כמו לילה שחור
למה כל כך עצובות הן שני עיניה
למה כבה בעיניה האור
זה שגברים מוכנים אחריה
ללכת אפילו עד קצה העולם
מה זה קרה שהאור בעיניה
ככה לפתע פתאום נעלם
פזמון
אל נא תבכי אל תהיי נעצבת
כי צערך בליבי הוא צורם
אני בישבילך אתן את הלב

אך היא תמיד עצובה ושותקת
יופי כזה אין ממנו מושלם
אך משהו כמו ענן בעיניה
שמש ששוב לא תזרח לעולם