-
בלוגים
שיר שאהבתי
זו שפניה צחות כמו השלג
שיערה הוא כמו לילה שחור
למה כל כך עצובות הן שני עיניה
למה כבה בעיניה האור
זה שגברים מוכנים אחריה
ללכת אפילו עד קצה העולם
מה זה קרה שהאור בעיניה
ככה לפתע פתאום נעלם
פזמון
אל נא תבכי אל תהיי נעצבת
כי צערך בליבי הוא צורם
אני בישבילך אתן את הלב
אך היא תמיד עצובה ושותקת
יופי כזה אין ממנו מושלם
אך משהו כמו ענן בעיניה
שמש ששוב לא תזרח לעולם
לפני 8 שנים. 17 במאי 2016 בשעה 13:27
בא לי לצעוק בקול
איך ואיך
זה קרה
שלא מאמין שזה קורה
איך
זה קרה....
ושוב שואל את עצמי
איך