עבריטלין

מנסה להסתגל אל המצב החדש,

עד לא מזמן החיים שלי היו ממש דבש,

היום במקום מסיבות בסופ''ש -

טוחן שמירות באבט''ש,

אוכל מנות-קרב וישן בתוך אוהל מעופש...

עצבני ומיואש, רועד מקור בתוך שק''ש,

ומתפלל לאלוקים שיעבור עליי נגמ''ש

אז מה הפלא שהראש שלי כזה משובש?!

את הילקוט של בית-הספר החליף אפוד משומש

עוד לא עליתי על מת''ש ואני כבר מרושש

אין לי גרוש על הנשמה ושללו לי ת'תשמ''ש

החיים שלי בזבל ולא ראיתי משקי''ת ת''ש.

אחרי יומיים בצבא-כבר מחכה לחפש''ש,

עם כובע ב' על הראש אני חש כה מטופש,

''שריר-המסעות'' כואב לי והפה מיובש,

וקילו בוץ על הפנים - אני נראה כמו מבוקש.

אז זאתי אלמנת-הקש ששברה את גב החפ''ש!

אני כולי מטושטש,עייף,יגע ומותש,

במסעות נסחב בקצב שש קמ''ש - נשבר הגב!

קשה לרוץ עם אפוד כשבחוץ שרב

אז...

חופ''ל,חופ''ל! כואבת לי עצם הזנב,

אני סובל מהתייבשות ועקץ אותי עקרב!

עכביש גדול גרוזיני עם שיניי-זהב,

והתחלתי לדבר שטויות כבר מעכשיו,

אגב,

לפחות יש לי מזל שאני לא במג''ב,

אז אין מצב שזה לא נחשב כשיוצאים לקרב (;

ובגלל שעברתי את ה''קו'' - יש לי ''דפוק'',

והסמל כל הזמן מזכיר לי שאני צ'יקמוק,

אז מה אם אני עוד ''צעיר'' אבל כבר מרגיש שחוק?

מתוסכל מעוד ריתוק, מורל חלש-צריך חיזוק,

אומלל נורא - המשקי''ת! לא יזיק איזה חיבוק...

פעם הייתי מורעל - היום כבר לא בדיוק,

רק חייל מתוסכל שמנסה למצוא צידוק,

לזה שתמיד זקוק לכ''כ הרבה סיפוק.

מרגיש חנוק,

כששוב סוגר שבת, וגעגוע

אל הבית שתוקף אותי בכל סוף שבוע,

מתסכל אותי לחשוב בכלל למה ומדוע

בן-ז!%$ בחר בחי''ר ועכשיו הוא שקוע

עד הצוואר, זה המחיר, והאגו פצוע,

מי יודע עד מתי אשאר פה תקוע...?

יותר מדי פעמים דרכו עליי בחיי,

והלוואי ויכלו להיכנס לנעליי,

כי כבר יוצא מכליי,

כשנאחז בציפורניי,

בניסיון לא להיראות כמו ''חייל בלאי''...