לפני 8 שנים. 28 בינואר 2016 בשעה 2:48
חרדה
הנה שוב עו 3 שעות עמדה
כי אני חייל אז אל תבכי לי ילדה
אמא כבר התרגלה לדמעה
ואני לא צריך גם ממך אז-שלום ותודה
כבר שנים שאני במגמת-ירידה
בבי''ס התבטא בכך שלא היה לי כושר למידה
ובצבא? מי שמע על גאוות יחידה?
בכלל אזכה לצאת מכאן?
ואם כן,אז לאן?
בחור צעיר בלי עבודה-עוד איזה ג'וקר בטלן
בחדר מלא בעשן
הולך עם ראש בקיר-עקשן!
ולמרות שזה לא נראה-הוא דווקא די ביישן...
כולם אומרים:''צריך קב''ן''
אך גם ד''ר מדופלם לא ירפא את מה שהביא הזמן
אבל למדתי גם
מהטוב ומהרע-חייכתי גם כשניגר ממני דם
הרי בסוף הכל נגמר
ואם נותר קצת טעם מר-תמיד אפשר
לשטוף הכל עם אלכוהול וכמה שיותר שיכר...
מרים בקבוק ושוב נזכר
איך גם בין סורגים הצלחתי להיות מאושר
כל עוד אני כותב ושר
הרי גם כשהולך הבנאדם המסר נשאר.
