לפני 4 שנים. 23 במרץ 2020 בשעה 21:39
יותר קל לי לדמיין אותך מחוייכת כי זה מצב שקורה במציאות. הרבה.
כי כידוע לך; אני מאונן רק על מקרים ברי-... מציאות. או משהו כזה.
למשללללללל:
אני יורד למכולת ופוגש את הבת של השכנה.
ואז מזדיינים.
מציאותי.
או:
אני יורד.למכולת ופוגש את השכנה. ואז מזדיינים.
מציאותי.
או:
אני יורד למכולת ומכיר את האמא של השכנה - להלן, הסבתא - ומזיין אותה.
אחרי שסיפרתי לנינה שלה שזיינתי את האם-אם-אמא שלה.
פחות מציאותי.
ועדיין, יותר אמין משולטך הנאמן במרכז זירת-בוץ כשחבורת נשים נטולות פחד, בושה ובגדים, נלחמות על הזכות להאכיל אותי בדובדבן לאחר ניצחון מוחץ על יריבותיה הלא-מספיק-נחושות.
רק שאני ממש נדלק מבחורות שממש נדלקות מכאב.
ואת אוהבת ליטופים.
מיאו?
אבל דברי איתי אחרי הקורונה, סבבה?