מיליארד כוכבים

אז איך ההרגשה ככה טיפה לזחול? לנסות לזחול?

את מתאמצת?

מספיק לדעתך?

לא יודעת, אני כבר לא ממש זוכרת איך ממש עושים את זה ואף פעם לא ממש הייתי טובה בתחנונים, תמיד שומרת קצת בפנים.

אבל את רוצה?

כן, אני רוצה אבל אני גם מפחדת מהשדים,

לא, לא שדיים, שדים, אני מפחדת שהם יתעוררו שוב פעם.

את רעבה.

כן, אפילו יותר מזה,

אני מורעבת.

אני מציעה שתתחילי לתרגל את התחת שלך,

זה הולך להיות ממש כואב.

לאונן על רגל,

להצמיד את הכוס אל השוק ולהזיז את האגן הלוך ושוב,

להסתכל בעיניים בלי טיפת בושה,

בלי ספירה,

בלי אצבעות שחופרות.

לגמור.

אינטימיות במיטבה.

אני אחכה לך על הברכיים,

חושך

שקט

אל תדבר

אני אשמע את החגורה נשלפת,

הרוכסן נפתח

והפה שלי יפתח.

אני אריח את הזין שלך

קרוב, קרוב,

אוציא לשון ואתחיל ללקק את הכיפה.

אל תדחוף אותו פנימה,

תן לי למצוץ אותו 

לינוק בנחת,

לשאוב את כולו הלוך חזור 

לבלוע אותו פנימה

להתענג על האנחות שלך,

לשחות בשלולית של עצמי.

אתה יכול לגמור עכשיו.

מה נותנת לך השליטה?

מה אתה מרגיש?

לא, אני לא מדברת על זיון חזק שכזה.

שליטה.

לשלוט בה.

אתה על גג העולם?

גם כשהיא קצת משתגעת, מעצבנת, בועטת?

לא, אני לא מדברת על הכאב שאתה מעניק,

שליטה

היא מרגשת אותך?

עומד לך?

מה עומד לך?

אותי היא מרטיבה.

אוספת חתיכות, משילה את עורי במסע ארוך,

מתאזנת ולומדת.

לומדת המון על מה טוב לי ומה פחות

מה מביא אותי לקצה ומה גורם לי להקיא,

מנסה ללמוד להיות קצת יותר סלחנית,

קצת פחות קשה

ועדיין חושבת שאינטואיציה היא דבר חשוב,

גם הלב.

מעטים הדברים שאני מצטערת עליהם,

לכל אבן, קוץ ופרח היתה מטרה,

סיבה.

משלימה עם עצמי.

תקופה כזו מבולבלת,

אני לא ממש יודעת מה אני רוצה מעצמי,

ולא, זה לא שאני לא יודעת מי אני בפנים

(תודה מראש לכל הפסיכולוגים).

אני יציבה והחלטית והשמש לגמרי זורחת בכל בוקר.

אומרים שמחשבה מקדמת מעשה, או משהו כזה אז,

הנה, אני אופטימית. 

כל אחד רוצה לזיין,

זיון חזק,

קשה

ברוטאלי

כואב

לפתוח את כל החורים בכח,

לזיין ולגמור על הפנים

בפנים

בחוץ

תבלעי הכל חתיכת כלבה,

אני כאן השולטטטט ואת תעשי מה שאני רוצה,

על ארבע

שש

תלקקי אותי

את הרגליים

את עצמך.

כל אחד רוצה להיות משהו שהוא לא - 

שולט.

שולט הוא לא אלוהים.

כן, כן, הוא בשר ודם ולמרות שרובם מתיימרים להיות ההוא ששוכן שם למעלה או לפחות סגנו הם לא.

#התנועהלשחרורסמרטוטיהרצפה

תפתחי את התחת זונה, 

שימי שתי יד על כל פלח

ותפתחי אותו חזק ככה שאני אוכל לראות אותו פועם,

מפחד,

פתוח סגור,

מחכה לרגע שאני אכניס אליו את קצה הזין שלי

ואת שוב תתחילי להתחנן שאכנס לאט

ואולי קצת מהג'ל הנעים מהשפורפרת,

תפסיקי לדבר עכשיו,

תסתמי.

תרגישי איך אין לך שום שליטה על מה שיקרה,

תפנימי שאת לא מחליטה,

את מבינה? 

לא שמעתי.

את בוכה?

כואב לך?

לא נורא, את יפה גם כשהמסקרה נמרחת ויוצרת עיגולים שחורים,

גם כשאת רטובה ורועדת,

את יפה כשאת מרגישה.

אני עייפה,

כל כך עייפה.

עייפה מהצביעות, משעמום, ממסכות במקום שמתיימר להיות בלי,

עייפה מעצמי, משאלות בלי תשובות, 

סיבובים, סיבובים, מסוחררת.

אני מגעילה וחסרת סבלנות לפעמים וזה לא אתם זו אני,

בעצם, זה לא ממש מדוייק.

מה שבעצם אני אולי צריכה זו יד חזקה על הגרון,

כזו שתעצור לי את הנשימה לשניה אחת

רק כדי שאתעורר לחיים.