סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון
לפני 11 שנים. יום חמישי, 26 בנובמבר 2015 בשעה 18:17

לפעמים אני חושבת לעצמי שהייתי צריכה להכיר את אדוני כבר לפני שנים,

הוא היה חוסך לי הרבה בזבוז זמן עוגמת נפש ואכזבות.

ואז אני חושבת לעצמי מי הייתי ומה אני היום ומבינה כמה לזמן יש שיקול מכריע.

פעם זה לא היה עובד,

פעם הייתי אחרת,

היום אני שלו.

פשוט.

לפני 11 שנים. יום חמישי, 26 בנובמבר 2015 בשעה 8:56

להיות עם תחת מונף למעלה,

ראש צמוד למזרן ולחטוף.

להרגיש את החיוך

לראות איך הזין שלך מתרומם בלי לראות כלום

לדעת שכשאני כואבת

זה עושה לך טוב,

אתה נהנה.

לפתוח את התחת מולך

בכניעה רועדת

לחכות בפחד לבטישה 

לא לגמור כשאתה פותח אותי בלי רחמים

לשמוע אותך שואג כשהזין שלך ממלא אותי

להנות מתוקף,

להיות לך.

לפני 11 שנים. יום חמישי, 26 בנובמבר 2015 בשעה 5:52

לפעמים אני שוכחת שכל אחד מאיתנו נמצא במקום אחר, כל אחד עם המשהו שהוא עושה באותו הרגע,

ואז אני שולחת לו איזו מילה או משפט שאצלי מחוברים אוטומטית למה שמסתובב לי בראש ויש למה שאני שולחת קשר הדוק לעניין אחר אבל רק אני מצליחה לעקוב אחרי.

אז הוא שולח לי מבט לא מבין או שאלה או שהוא קצת מתעצבן ורק אז אני נזכרת שהוא לא גר לי בתוך הראש המסובך שלי וישר מתנצלת ומעבירה את התמונה המלאה.

לפעמים הראש שלי נמצא בכזה כאוס, אז נזרקים מלא משפטים מבולבלים במהירות שיא ואני מלאת הערכה שהוא עומד בכל הבאלגן ולא זורק אותי מכל המדרגות עוד לפני שסיימתי לסדר את כולם מחדש.

 

 

לדעתי האישית אדוני צריך לקבל אות הצטיינות על פועלו בתחום האילוף ועמידה תחת אש. שלי.

 

 

מזל שאני יודעת לגזור להדביק ולקשט:)

 

 

 

לפני 11 שנים. יום רביעי, 25 בנובמבר 2015 בשעה 16:11

ערום חשוף מול לבוש מלא

אחד מול השנייה

מבט מושפל, מחייכת

יד מפתיעה עם כמה הצלפות בכוס

מהירות, חזקות

ואני מתפתלת,

שניה אחת אני אחת

שניה אחרי אני אחרת

פנים אל הקיר

ידיים למעלה

רגליים מפושקות 

ויד שיורדת על כל לחי בעוצמה

1

2

3

4

שורף לי

ואין דרך חזרה.

לפני 11 שנים. יום רביעי, 25 בנובמבר 2015 בשעה 8:05

מדברים כאן הרבה על הוספת נשלטות למערכת היחסים או לסשן,

מדברים כאן הרבה על חזירות של שולטים, מסכנות של נשלטות, על ניצול.

שיפוטיות.

ואני?

אני אומרת שכל אחד צריך לעשות את מה שגורם לו לטוב, לשני הצדדים. ככה זה.

אז אצלינו הבקשה לתוספת מרעננת הגיעה דווקא ממני, כמובן שאדוני לא יסבול מהעניין, כן?...

אני דו מינית, אוהבת נשים ומחפשת נשלטת לסשן, לא למערכת יחסים.

לא מולי ולא מול אדוני.

חשוב שתהיה נשית, מתקשרת, שלמה עם עצמה, פתוחה בראש, כנה.

הקשר הראשוני חייב להיות זורם ונעים, כולנו כאן כדי לחוות, להתעצם ולחייך,

לא אכפת לי אם יש או אין ניסיון העיקר הוא הרצון.

 

 

אז אם יש כאן מישהי שמעוניינת או מתעניינת, אשמח לאדומה 

ומאחר ואני לא מוזהבת, ניתן להשאיר איתות רצון גם בתגובות:)

 

יהיה כיף!

לפני 11 שנים. יום שלישי, 24 בנובמבר 2015 בשעה 16:58

...הוא מקרב אותו אל מול הפנים שלי ואני רואה מן מכשיר כסוף עם ידית, שתי זרועות ועיגול בצד, אני מבינה מהר למה זה משמש והעיניים שלי מתעגלות למבט תחנונים עם פחד.

נשיקה על המצח והוא עוזב אותי, מנורה חזקה שבכלל לא שמתי לב לקיומה נדלקת מעלי ובא לי למות עכשיו וברגע זה, זה כל כך מביך וזה לא שזו הפעם הראשונה ואדוני מכיר כל מילימטר בגוף שלי אבל עדיין...המיקוד הזה מבלי שלי תהיה כל יכולת לזוז מביכה אותי בצורה שלא דמיינתי.

עקודה על שולחן נירוסטה קר, מתנשמת במהירות והוא שותק.

אצבעות נדחפות לי לכוס, מאוננות אותי ואני מתחילה להשתחרר.

"זונה קטנה ורטובה שלי, מפחדת ונוזלת, תראי איך הרטבת כאן את השולחן".

הוא שולף החוצה את האצבעות ונותן לי לטעום את עצמי, אני מנצלת את האצבעות ליניקת רגיעה עד שהוא מחליט שמספיק לי ושוב נוטש אותי.

אני שומעת את שפורפרת נפתחת, יד אחת של אדוני מפרידה בין שני הפלחים של התחת ועם היד השניה הוא מתחיל לסכך לי את החור של התחת, בהתחלה מבחוץ ואחר מבפנים, אני מנסה להתפתל קצת.

" אם תזוזי יותר מידי זה יכאב לך יותר, אולי אפילו יגרם כאן נזק קטן וזה לא משהו שאני רוצה שיקרה, את מבינה, אני שומר על הרכוש שלי אז או שאת נרגעת או שאני מצמיד אותך עם ניילון לשולחן, ההחלטה בידייך".

חחח...נהדר, אושר גדול, אני מחליטה. סוף סוף שאני מחליטה. 

החלטתי לא לזוז לבד, בלי אביזרי מחלקת האפייה והבישול.

מרגישה עכשיו את זרועות המתכת חודרות לי לחור התחת, הן קרות נורא ומחליקות פנימה בקלות יחסית, בכל זאת האצבעות שלו כבר ביקרו מקודם.

אדוני נותן לי להתרגל לתחושה, תודו שהוא ממש נדיב ונחמד נכון? ואז זה מגיע, הזרועות מתרחקות אחת מהשניה לאט לאט והחור נפתח ונמתח.

א ל ו ה י ם! זה כואב, זה כל כך כואב והדמעות מאיימות להציף לי את העיניים, אבל יוצאות לי רק יללות.

הפסקה. 

המכשיר מקובע לי בתחת ואדוני שוב מולי, מלטף לי את הראש, מחייך.

"אנחנו רק בהתחלה, ואת זונה אנאלית שלי תעמדי בזה בלי שום בעיה בשבילי נכון?".

מהנהנת בלי קול והדמעות פורצות, לא מהכאב, מרגש.

הוא מרגש אותי וזה דפוק לגמרי, אני סוטה.

עוד כמה לטיפות והוא חוזר לתחת שלו.

אני שומעת את התיקתוק של הפלאש כשהוא מצלם אותי מכל הכיוונים ומתפללת שהוא לא עושה תקריב על החור ואם כן, אז אני לא רוצה לראות, זה הרגע שבטח אשתמש במילת בטחון.

הוא שופך עוד נוזל סיכוך לחור הפעור ולאט לאט מגדיל אותו, אני כבר לא מרגישה כלום, אני מנותקת לחלוטין, צפה ונוחתת לחילופין והקול היחד בחדר זה קול הפלאש והצחוק של אדוני בסוף.

"תראי מה זה זונה שלי, היית מאמינה שהחור שלך יפתח לכזה גודל? אני חושב שזה הזמן לחגוג ולהביא מהמקרר את בקבוק היין".

 

לחיים!

 

 

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שלישי, 24 בנובמבר 2015 בשעה 10:33

הודעת sms:

"מחר ב21:00 תגיעי ל*€%:_%@.

מגולחת, לא מאופרת, בלי תכשיטים.

תתכונני כלבה שלי, אני הולך ממש להנות, אולי גם את."

 

אני משקשקת ומיד מסמסת לו 30 הודעות לחץ, הוא מת על זה שאני מפחדת ואני לא מקבלת שום הסבר חוץ ממה שנרשם.

בן זונה מרושע!

מגיעה לכתובת, אזור תעשיה חשוך ומנסה להזכר אם פעם שנתתי גבולות רשמתי גם אונס, דופקת על דלת המקום שמבחוץ נראה כמו עוד מחסן ואין תשובה.

הסלולרי משמיעה קול הודעה נכנסת.

"כנסי פנימה, תנעלי את הדלת, תתפשטי לגמרי ושימי כיסוי עיניים".

אני רועדת מפחד, מנסה לחשוב מה עמדתי בנוגע לגאנג באנג, היה או לא היה בגבולות? לא היה.

אוייי לא.

אני יודעת שהוא צופה בי מאיפה שהוא, יודעת שעומד לו רק מלהריח את הפחד שלי.

אני מוכנה, עיוורת כמו עטלפה, מחכה והצעדים הכבדים שלו מתקרבים, מחכה לחיבוק הגדול שירגיע וחוטפת סטירה, מיישרת את הפנים וחוטפת עוד אחת ואז הוא נותן לי יד ומוביל אותי לאט.

"תעלי. שכבי על הבטן"

מטפסת על משהו שמרגיש כמו שולחן גבוה, אבל הוא קר ולא נוח, נשכבת על הבטן ובשניות מרגישה את הידיים והרגליים נכבלות ברצועות.

"את מבינה, זונה שלי, היום את תעברי סשן מיוחד, כואב, דברים שאת לא מכירה ינוסו עליך, תהיי היום זונת מעבדה חמודה, אולי גם תגמרי, אני אחשוב על זה, אההה... ואת לא צריכה היום גאג כי ממילא אף אחד לא ישמע את הצרחות שלך מקילומטרים, יודעת מה, גם את כיסוי העיניים אני אוריד לך, דווקא יהיה נחמד להראות לך כל אביזר לפני השימוש, אני מאד מקווה בשבילך שעשית חוקן כמו שצריך לפני שהגעת"

אין לי שום מרחב תנועה ועכשיו אני מתחילה להצטער שזה לא איזה גאנג באנג פשוט של 3 גברים מול חורים פעורים.

" תכירי זונה שלי, זה נקרא: ספקולום אנאלי".

 

 

 

 

 

 

 

 

 

המשך יבוא:)

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שני, 23 בנובמבר 2015 בשעה 15:27

קראתי היום קצת בבלוג שלי,

קראתי ופערתי עיניים לנוכח הקיטש' הנוזל.

זאת אני שכותבת את כל הדברים האלו?

אני השכלתנית, הצינית, היש לה מה להגיד על כל דבר נצבעה בורוד נצנצים.

איפה היציאות באין כניסה? ראבק, תני קצת התחכמויות, קצת טיזריות, קצת בלאגן מעולם לא הזיק.

אני כותבת את מה שמסתובב בראש באותו הרגע וזה מה שיוצא אז מה זה אומר עלי?

 

כן, כן.

את כל הזמן רטובה הוא אומר לי. 

 

כוסעמק, עוד פעם יצא לי קיטש'!

 

 

 

 

 

לפני 11 שנים. יום שני, 23 בנובמבר 2015 בשעה 9:02

בוא עכשיו אדוני.

אני מחכה לך על המיטה, על ארבע, הכל פתוח.

בוא ותיקח

תשתמש 

תתרוקן

תתמלא

ותמשיך הלאה.

 

 

 

 

#כלבה רטובה#

לפני 11 שנים. יום שני, 23 בנובמבר 2015 בשעה 8:11

סיימתי לעבוד מוקדם היום, את העבודה שמשלמים עליה במטבעות כן?

דוחה ימינה ושמאלה את כל המטלות הבייתיות ותיכף מקלחת מרעננת, אותה אחת שלא זכיתי לה הבוקר ואחריה אני אכנס מתחת לפוך שמריח מכביסה שרק יובשה ואכתים אותה בנוזלי כוס שלי.

אאונן את עצמי ואדמיין את האצבעות שלך חופרות בי בכל חור, מוציאות ממני צרחות של סיפוק, שאגות של כלבה מיוחמת.

קולות שרק אתה מצליח להוציא ממני, מהבטן כשאתה עושה בי ככל העולה על רוחך.

אתה מבין אדוני, זו לא הטכניקה, עומק החפירה או גודל היד.

זו המשמעות שמאחורי כל זה, זו הידיעה שאני

הכלבה שלך

הזונה שלך

החור שלך

ולא רק

וזה הכל.