מיליארד כוכבים

שיחה טלפונית.

תמיד חשוב לי לשתף בתחושות שלי,

לא שומרת בבטן.

אנחנו משוחחים ונושא מוביל לנושא,

שליטה, יום יום, עבודה,

לי קשה לשמור על איפוק לפעמים אז 

אני מידי פעם מתפרצת, הוא אומר לי לסתום את הפה

ואני צוחקת.

צחוק מתגלגל כזה שבא מהבטן, אמיתי.

ואני לא קוראת לו אדוני בכל משפט שני,

זה תמיד היה נראה לי קצת מצחיק כי נראה

לי שהוא יודע, גם אני יודעת.

משוחחים הרבה זמן וברגעים האלו הכל זז הצידה

ומתישהוא לקראת הסוף הוא אומר את 

את המילה זין, יכול להיות שאולי הוא

אמר "הזין שלי", לא משנה,

באותה השניה אני מרגישה זרם

שמרטיב לי את התחתונים ומספרת לו על זה

הוא טוען בתוקף שאני זונה.

אני יודעת שאני זונה.

שלו.

מעניין אותי לדעת,

באמת.

יש איפה שהוא ספר חוקים של בדסמ?

ואם יש אז אולי כתובים שם חוקים למה

מותר או אסור והמלצות מה פחות טוב או יותר?

האם יש סגנונות  שליטה עדיפים ואולי יש גם באותו סגנון

מידע עדכני ומהימן לנשלטות?

ושאלת השאלות...

מיהו שולט אמיתי ומיהי נשלטת אמיתית?

אני אגב, מאמינה שיש שולט ויש נשלטת

ובפנים יש מלא רבדים וסוגים.

באמת מעניין אותי לדעת כי אם יש אולי כדאי

שאקפוץ בזמן הקרוב לסטימצקי, נראה שהנשלטות 

שלי לוקה בחסר.

לפעמים הייתי רוצה להיות בצד השני,

לראות את מה שהוא רואה.

בזמן אמת.

לראות את החור של התחת שלי נחדר בגסות,

איך הוא נפתח כשהוא דוחף לשם אצבעות ועוד,

לראות אותי משתוללת כשהוא מצליף בי בלי לרחם

ואיך הלבן הופך לאדום,

את הסטירות שהוא מוריד לי לשדיים

והצביטות והמשיכות,

ואיך זה נראה שם מלמעלה כשהוא תופס לי בשיער

ומזיין לי את הפה?

הייתי רוצה לראות איך נראית הכלבה שאני

ברגעים שאני לא נמצאת.

לפעמים עוברת בי המחשבה של מה שונה בי, מייחד אותי?

למה אני ולא כל אחת אחרת?

תגידו חיבור.

נו...זו התשובה לכל דבר, היא גם נכונה אבל בכל זאת...

מה חוץ מזה?

אני צריכה את תשומת הלב שלי ככולן,

מרטיבה, מריירת, מייללת, בועטת,

גומרת - כן. התשובה כבר למעלה,

בעצם, כמעט כמו כולן.

אז מה עוד?

אני רוצה לראות כאן עוד נשלטת

שמצליחה לעבור מקלחת עם אדונה 

ו"להתפשר" על טמפרטורת המים כשבחוץ קפוא.

#ידעתי שאמצא משהו:)

הוא רחוק ממני כבר כמה ימים,

ובימים אחרים נפשי לא היתה נחה,

אחוזת תזזית הייתי מחפשת קורט שעשוע

שוקלת סיטואציות לטוב ולרע,

בודקת גבולות, חופרת,

אוהב לא אוהב?

אוהב לא אוהב?

זונת צומי.

יש לו רעש בראש עכשיו, אני יודעת,

אז אני יושבת בשקט ומחכה

כי בימים אחרים הייתי אחרת 

ועכשיו אני שונה.

ובין השליטה ובתוכה

יש רגעים

שמצחיקים,

רגעים אינטימיים

ילדותיים

מחייכים

מלטפים

של שני אנשים,

איש ואשה 

מחוברים.

אני על הגב, כולי נינוחה ונראה שגם אתה,

היד שלך מטיילת עלי, מלטפת, יורדת לכיוון הכוס

ואז ברגע אחד אתה מתחיל להצליף בו.

זה מפתיע אותי ואני מנסה שלא לסגור את הרגליים

אבל הן בכל זאת קצת נסגרות

ואתה לא צריך לומר כלום, אני ישר פותחת אותן חזרה

יש רעש של יד שפוגשת נוזל ואתה מצליף ומצליף,

הכוס שלי בוער ואני לא יודעת לגמור מכאב

והכאב הזה חד וצורב ויש בי עונג אחר.

עונג מריצוי.

המעברים האלו תמיד תופסים אותי לא מוכנה,

אני אף פעם לא יודעת מה יגיע פתאום 

אם זה יהיה כאב חד או ליטוף או שפשוט

תתפוס לי את השיער ותדחוף לי את

הפרצוף לכיוון הזין שלך,

אני אף פעם לא יודעת ואני גם לא רוצה לדעת.

הנה אני, הכלבה שלך, ואתה יכול לעשות

בי כרצונך ואני לא אתנגד.

אמון מלא.

אני קוראת פוסטים על נתינה וטוטאליות וחושבת לעצמי

האם נתינה ללא גבולות בכלל היא טוטאליות?

ובכלל נראה כאילו יש איזו תחרות שכזו על טוטאליות

כי אם אני אהיה הכי הכי אז אני הכי הכי.

ובכלל, מי מחליט מהי טוטאליות ולמה זה כזה חשוב?

איך זה שיש שולטים ששוברים גבולות בלתי עבירים

וזו שמתחתיהם מתייסרת.

אה... היא בטח טוטאלית. כן או לא?

יש גבולות ויש גבולות ויש גם עמוד שדרה לעזאזל,

אה...שכחתי.

צריך לפרק ולבנות ואי אפשר לעשות את זה עם עצם חזקה באמצע.

ומה לגבי נתינה?

כן. הקשר צריך להיות הדדי בצורה כלשהיא כי ללא זה הוא יגווע וימות

אבל פנקסנות?

אני נתתי פעמים אז הוא צריך לפחות שלוש.

נראה לי, אבל אולי אני מתבלבלת, קשר בדסמי לא אמור לרצות בסופו של יום

את שני הצדדים?

לספק

לגרום לאושר

לחיוך

לטוב.

ולא, אני לא חיה באיזו ארץ מומצאת, זה ברור שלא תמיד הכל יכול להיות ורוד

אבל על המאזניים, מה שוקל יותר?

# עכשיו אני יכולה לחזור למצוץ בשקט.

נכנסת לצ'אט.

הי.

(שלום)

אני מנומסת, לפחות עד שמרגיזים אותי.

ואז מגיעים מיני משפטים:

מאיפה את?

(לא עניינך וגם לא בת כמה אני)

אני רק רוצה לשוחח איתך בלי שום כוונות.

(ברור. בגלל זה זה מאד חשוב המיקום נכון?)

בטוח שאת משוייכת? כי יש כאן כלבות שסתם רושמות.

(התעלמות)

אם את באמת משוייכת אז מה את עושה כאן?

(התעלמות)

יש לך אדון והוא לא מרשה לך לדבר עם שולטים?

(אתה שולט?)

אני ממש שווה, נראה מעולה, אינטלגנת וחכם ושולט כבר 45 שנה. לפחות.

(התעלמות)

כלבה מזדיינת בתחת, כולכן סנוביות דפוקות בראש.

(מנעול)

רק אותי זה מצחיק?

לכו להזדיין קצת, תעשו ביד, רוצו 20 ק"מ,

מה שעושה לכם טוב.

אנשיםטיפשים.

מילה אחת או שתיים

והיא לא חייבת להיות "שלי" או "כלבה",

חיוך קטן, שיתוף,

להסתכל עליו כשהוא מסביר לי משהו

והוא כולו מרוכז והידיים זזות,

האמון שהוא נותן בי

ומעניק לי,

המחוות הקטנות,

הצחוק,

הוא מרגש אותי.

שניה לפני שחשבתי שכבר כלום לא ירגש

זה קורה ומפתיע כל פעם מחדש

ואני לא רוצה שזה אי פעם יגמר.

הדברים הקטנים הם אלו שיוצרים את הגדולים,

אלו שהם כאילו כבדרך אגב

והם בעצם בכלל לא

ואין איזו נוסחה מדוייקת

ואני לא ממש יודעת להסביר

ואולי גם לא צריך

כי למי בעצם אכפת?

הוא מרגש אותי 

וזה מה שחשוב באמת.