מיליארד כוכבים

סתמי את הפה.

שלוש מילים קטנות גדולות,

שלוש שבטיימינג הנכון מציפות אותי.

זה משפיל אותי?

אני אוהבת להיות מושפלת?

אני לא מרגישה מושפלת כשהלחי שלי צמודה לרצפה,

כשאתה קודח בי,

1

2

3

4

כואב לי, באמת שכואב לי אבל לא ממש,

איך אפשר לנתח את התחושה הזו של כאב עם עונג?

ואותך זה מצחיק ואתה לא מרחם,

קורא אותי כמו ספר פתוח,

קורע אותי כמו שאתה צריך,

ומה שאתה בעצם צריך זה מה שאני צריכה.

הביצה והתרנגולת.

סתמי את הפה,

אני לא מושפלת, 

רק ממלאה את רצונך.

וסותמת.

ואתה, תניח את ראשך בגן השעשועים.

תנוח.

מגיע לנו.