מיליארד כוכבים

"העונשים יכאיבו"

והגוף שלי מתחיל לפרפר, בעצם הוא התחיל לפרפר כשאמרת: "את מתבלבלת עם הטונים".

אתה מבין, אדוני, לפעמים אני מתבלבלת קצת, שוכחת מי אני,

הכלבה שלך, ואתה מיישר אותי מיד בכמה אותיות,

יש לך את היכולת הזו וזה מדהים אותי

ולמרות שהמילים האלו מפחידות אותי, אני גם מרטיבה ממש באותו הרגע.

זה קצת דפוק לא?

וגם אם כן, לא אכפת לי, אני מקבלת את זה.

ועכשיו מסתובבת לה כלבה רועדת, רטובה עם פלאג בתחת

והמוח שלה משתולל בין כל מיני מחשבות.

הכלבה גם מחייכת. בזכותך.