מיליארד כוכבים

מה יותר קשה?

לעמוד זקופה כשהעטינים מחליפים צבע מהסטירות

או להיקשר ואז לחטוף את הסטירות.

מעניין איזו מן הדרכים תגרום לי ליילל יותר מהר...

ובכלל, מה אתה מעדיף?

לשמוע אותי מייללת ולראות איך העיניים מתמלאות דמעות

או שתרצה שאסתום.

כאילו שאני באמת מסוגלת לשלוט בעניין, 

אני יכולה לנסות, להשתדל, להבטיח אלף הבטחות

אבל ברגע האמת, כשאני מסוממת מהתחושות, מטפטפת חרמנות,

באמת שאין לי מושג מה יהיה.

וזה כל הכיף.

לא?