אני נכנסת לחדר, מתפשטת, שמה את כיסוי העיניים ומחכה, הוא נכנס לחדר ואני לא לא ממש יודעת מה לעשות עם עצמי וזה נראה כאילו הוא משתהה בכוונה,
אני שומעת דברים יוצאים מהתיק, הרבה דברים. הוא לוקח את הזמן בכוונה, הוא מודע, מאד מודע לחוסר שקט שאני נמצאת בו, אפשר להריח את הפחד באויר,
אני מריחה כשהוא מתקרב אלי, כלבה עם חוש ריח, ויוצאת לי איזו שטות מהפה. הסטירה הראשונה מגיעה ועכשיו אני דואגת לסתום.
מה את רוצה, כלבה?
שתיקח אותי אדוני.
מה את רוצה, כלבה?
למצוץ לך אדוני.
התגעגעתי.
וסוף סוף הזין המופלא שלו בפה שלי ויש שם תשוקה וזה טעים, גם אליו התגעגעתי.
אני לא יודעת כמה זמן עובר אבל עכשיו אני על ארבע והוא מזיין לי את הכוס, לא מספיק כדי שאגמור, רק כדי להרטיב אותו ואני יודעת מה יגיע עכשיו
וחיכיתי לזה כל כך ואני מפחדת. הוא דוחף בכח את הזין שלו לחור התחת שלי וזה כל כך כואב לי, אני מנסה להרגע ורק נלחצת יותר, מייללת יותר, והמרושע הזה
רק דוחף אותו יותר עמוק, יותר בכח, והחור שם כל כך מכווץ ואני מתחננת לשפורפרת סיכוך והוא רק צוחק, הוא כולו בפנים ואני נדפקת חזק, אני חור
עם מטרה אחת. חור למילוי, לגמירה של אדוני.
עבר לי בראש שאולי, אחרי שהחור שלי יספק אותו הוא ירגע ואולי יוותר לי קצת. כמה טעיתי.
שקט.
שקט שמופר בכל פעם שאני חוטפת עם אלוהים יודע מה, בהתחלה חשבתי שזו אולי החגורה שלו. זה לא. זה מרגיש הרבה יותר גרוע.
הוא מנחית את זה על התחת שלי, ואני סופרת בלב ומנסה לנחש מתי הוא ירגע, אני מנסה לנחש איפה זה ינחת וזה כל פעם מפתיע אותי מחדש,
הוא מתחרע על התחת שלי ואני קופצת ומתקפלת ומייללת וחוזרת חזרה לתנוחה שלי.
כלבה ממושמעת שאני.
המרושע מאד משועשע מכל הקפיצות שלי ונראה שזה רק מדרבן אותו להצליף בי עוד, הוא צוחק ואומר שזה אפילו לא ממש חזק.
איך זה לא חזק אדוני? זה כל כך כואב לי. הכל בוער.
הוא הבטיח שאשלם והוא מקיים.
הרבה אח"כ הוא מאשר לי לאונן ולגמור על הרגל שלו. פעמיים. וזה מרגיש לי כל כך טוב, כל כך שלם, זה לא מביך אותי, זה מרגיש כל כך במקום.
התחת שלי מכוסה בסימנים עכשיו, נראה כמו אזור מלחמה, שתי וערב של תבליטים בצבע אדום על לבן ואני מחייכת.
בדיוק כמו שחשבתי.
