הוא הולך להתעלל בי, אני לא ממש יודעת מה התוכניות שלו, אולי רק את קווי המתאר אבל הוא הולך לענות אותי.
סאדיסט.
יש לי תחושה שהפעם זו תהיה הפעם הראשונה שממש אתחנן, מכל הלב.
הוא הראשון שגורם לגוף שלי ככה להשתגע, הראש שלי לא מפסיק לעבוד ואני כבר רואה בדמיון שלי את מזוודת העבודה שלו, אולי עדיף שלא אראה אותה בכלל.
הוא משחק לי בראש ואני נכנסת לגוגל תמונות ומריירת על כל מיני אביזרים משונים שמעולם לא נבדקו עלי, אני שואלת אותו עליהם והוא בקור רוח וסבלנות דידקטית מסביר למה משמשים הדברים, הוא מסביר ואני מדמיינת אותם בתוכי ועלי.
כלבה נוטפת.
ואין לי מושג מה יהיה, הוא מלמד אותי מה זה איפוק, מאלף אותי עבורו.
הוא ידע ומכיר כבר הכל, כמעט הכל, ויש לו סבלנות מברזל, ואני הולכת להשתולל הפעם. ממש.
אני לא סובלת את הגאג, זה כזה משפיל הכדור הזה בתוך הפה, הרוק שנוזל ונמרח, חוסר היכולת לדבר בצורה ברורה יחסית.
מה אמרת זונה? כואב לך? לא הבנתי.
אה...יופי, שמח שנעים לך, עכשיו תפתחי את התחת יפה יפה בשבילי, רק התחלתי.
