קוראת הרבה לבבות שבורים ואכזבות, אולי כי הציפייה גדולה מידי...לא יודעת. מוסרות עצמן אחרי שניה וקצת עד בלי דעת לכל אינפנטיל שעושה קולות של שולט ומי אני שיגדיר מיהו ומהו שולט...
באות ממקום של חולשה מבטלות במחי יד ומקלדת את עצמן מכריזות בראש חוצות: יש לי קולר, ואולי בסופו של ערב או יום או סשן יתנו הכל רק בשביל לקבל ליטוף על הראש, בעבור חופן תשומת לב.
קוראת גברים שמנצלים את תמימותן ואולי הן בכלל לא תמימות אבל גם הם לא, רומסים כל חלקה בחוסר הבנה משווע, באי רצון להבנה. כנראה.
לזיין, לזיין, לזיין.
תוך כדי גם קצת להכניס מכות.
הכי טוב. לא?
העולם הזה חזק.
את בטוחה שאת רוצה להיות כאן?
את בטוחה שזה מה שאת צריכה?
את בטוחה שתעמדי בכל הטלטלות שהוא מביא איתו?
תהיי חזקה. תחליטי. תעבירי שליטה רק אחרי שהבטן אותתה שזה בסדר, אחרי שהראש אמר שהוא ראוי, תהיי לו לזונה וחור וכלבה אבל רק אם את קודם שלמה.
עם עצמך.
ולא, הפוסט לא מיועד למישהו/י ספציפי.