כי כשאני עומדת מולו ערומה, ראש מושפל, וחוטפת סטירה מהדהדת הכוס שלי ישר נרטב ואחר כך כשהוא מבקש שארד על ארבע על השטיח וארים את התחת אני מתרגשת. ממש. וגם קצת מפחדת אבל פחד טוב כזה וכשהוא חופר בחור התחת שלי ותוך כדי גם צוחק על כמה שקל להרחיב אותו ועוד אצבע ועוד אצבע נכנסת והאצבעות שלו עצומות ואני מתחילה לזיין את עצמי עליהן וגומרת.
אני סוטה כי אני סבורה שלאונן על הרגל שלו זו פריבילגיה , גם למצוץ לו ולשכב על הרצפה זו מנוחה ברוכה.
אני גם אוהבת את הסימנים שהוא משאיר עלי אפילו שאני קצת משתוללת תוך כדי, כי בכל זאת זה ממש כואב, אבל הם כל כך שווים, אני מכורה להם. ג'אנקי.
ובכלל אני צריכה כאב כדי להרגיש, גם חיבוק, אבל אם יום אחד הוא יביא לי פרחים או איזו שטות רומנטית אני בטח אקיא. הכי טוב סטייק או שוקולד חזק או איזו יריקה עסיסית.
כשהוא אומר לי: סתמי, אני ישר מגרגרת והקול הזה שלו שמוציא אלי מילים מלוכלכות הוא כל כך נקי ואמיתי שאני שוב נוזלת.
בעצם כשאני חושבת על זה אני כמעט תמיד רטובה.
יום יבוא והוא גם ישתין עלי ואני ארגיש איך החום הזה עוטף את כולי, שתן זה חיבור, זה עמוק, זה טוב.
סוטה. סוטה. סוטה.
:)
