קשה לי לעקוב אחריו לפעמים, יש בו מיליון צדדים בערך ואני עדיין בהתחלה.
לרובנו יש מלא צדדים, על אחת כמה וכמה בעולם הזה אבל אצלו נראה שיש יותר ואני לומדת אותם.
מגלה כל פעם עוד חלק, עושה עליו פווו חזק ומלקקת, טועמת כל מה שהוא חושף, מכילה.
לפעמים קצת קשה לי עם חוסר הידיעה, אולי כי אני אימפולסיבית, אבל גם כאן אני מתחילה להרגע, אולי כי אני מרגישה כל כך בטוחה.
בקשרים קודמים, חוסר הידיעה היה מוציא אותי מדעתי, כל התהפכות קטנה, כל תזוזה וישר הייתי חושבת לעצמי שהנה, זה הסוף וזה במקרה שלא ברחתי לפני כן.
מדברים הרבה על זה שהאדון צריך להיות חזק נפשית, להכיל את הנשלטת שלו, "לטפל" בה, לספק את הצרכים שלה ושבה.
זה נכון אבל זה לא יכול להיות חד צדדי בעיניי, הנשלטת צריכה גם היא להיות מספיק חזקה, ההכלה היא הדדית, הזנה.
כשאני זוחלת על הרצפה, מאוננת לו על הרגל, או עושה שאר דברים שכביכול אמורים להיות משפילים ( ובכלל השפלה היא נושא בפני עצמו), מעבר לרצון לספק ולחייך את אדוני, אני עושה אותם מתוך "כוח" ולא סמרטוטיות מתרפסת חסרת כל יציבות.
יש סערות ולא תמיד הכל זורם על מי מנוחות וקשר שליטה טומן בחובו למידה אין סופית ומורכבות וזה גם מה שעושה אותו לכל כך ממלא.
ממלא אותי.
}{
(וזה, סתם כי בא לי:))
שבת שלום!
