לפני 9 שנים. 21 בנובמבר 2015 בשעה 7:58
מדממת אל תוכי והזרם לא מפסיק.
מדממת מילים, מיליון מילים ורק אני שומעת, חלל ריק.
טיפשה.
טיפשה.
טיפשה.
לא אני לא טיפשה.
אולי נאיבית מידי, תמימה, אימפולסיבית.
מטומטמת.
כואבת.
כועסת.
עצובה.
אין היום חיוך לפעמים אני חושבת שאני יכולה להציל את העולם ואני לא, אני לא יכולה לשנות כלום.
מתוסכלת.
נאיבית.
נזרקת לעבר עבר שחור משחור בשניה אחת וזה כואב כל כך בלב.
מושיטה את היד,
אבל אין מי שיתפוס אותה
מתגלגלת בתוך קוצים,
לבד.
