מיליארד כוכבים

האם אין מקריות בחיים או שפשוט מאד נוח לנו להאמין בזה?

לפעמים עוברת בי מחשבה שכמעט ופיספסתי את הרכבת,

מצד שני, אם הייתי מקדימה אולי דברים לא היו נראים כפי שהם היום

אז אולי יש דברים שנועדו לקרות, גם אלו הפחות טובים

ואולי אנחנו אלו שגורמים להם לקרות

וזה לא תמיד מספיק כי כשהזרע נטמן הוא גם צריך לגדול,

ואז אין שום מקום למקריות.

הזמן עושה את שלו, אנחנו לומדים מכל דבר 

והעבר הקרוב והרחוק תמיד חשוב גם אם לפעמים הוא קצת מציק,

ואז מה אם אני קצת חופרת ומה זה בכלל משנה אם ההווה מחייך.