סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מיליארד כוכבים

לפני 8 שנים. 6 בינואר 2016 בשעה 6:31

אני על ארבע, על השולחן הנמוך, עיוורת, נתונה לחסדיו.

הוא פרש שמיכה כדי להקל על הברכיים שלי, כמה מתחשב מצידו, כנראה שאני הולכת לבלות עליו זמן ממושך,

רעשים קטנים, רשרושים, התעסקויות ואני כבר מכירה את המשחק הזה, אני יודעת מה הוא רוצה לגרום לי

ולמרות שהכל ידוע זה עדיין עובד. זה מטריד אותי.

תמיד חשבתי שלהיות בתנוחה הזו, חשופה לחלוטין יהיה מביך להחריד, אין לי אפשרות להסתתר, להסתיר

ואני לא.

הוא רואה הכל, את החורים הפועמים, את הרטיבות, את הבטן שכבר לא שטוחה, הכל, ואין בי מבוכה, 

כאילו זה המצב הטבעי שלי ואולי זה באמת המצב. ברירת המחדל.

הכפפה נמתחת על היד ואני שומעת את צליל הצליפה שהיא עושה כשהוא מותח אותה ומשחרר,

רשרושים, קירקושים, נוזל קר נשפך לי על החור והוא מתחיל לנזול לכיוון הכוס,

אני מנסה לנשום עמוק, להרגע, אני מניחה את הראש על השולחן ומחזיקה בקצוותיו.

הוא אמר שאני אשלם, הוא הבטיח שהפעם הוא פותח אותי לרווחה.

העיניים שלי עצומות לרווחה וכשהאצבע הראשונה נכנסת אני מתחילה לשוט, הוא חודר בקלות והשנייה מצטרפת,

הוא מעמיק ומסובב, מוציא ומכניס, עוד מצטרפות, אני לא יודעת כמה חופרות בי עכשיו ואני מייללת שכואב לי,

מייללת וגומרת.

אני חושבת שהוא מתעסק עם החור שלי המון זמן, ומתישהו הוא עובר לכוס,

שם הוא לא צריך סיכוך, הוא דופק אותי עם היד כמו כלבה ואני כואבת.

אלו הרגעים שאני שם ולא שם, אני רועדת וגומרת והוא לא מניח לי, עובר מהכוס לתחת פותח את החורים שלו.

אני לא רוצה שהוא יניח לי. לעולם.

עכשיו הדילדו העצום נמצא בתוכי, זה מפלצת שאפילו לכושים אין, זה גודל ועובי לא סבירים ואני לא אוהבת אותו

מפמפם לי אותו בתחת ואחר כך בכוס והכל ביחד עם האצבעות שלו, אני חושבת שאני משתגעת, אני לא שולטת בכלום.

כל המהות שלי מסתכמת בשני חורים.

אני כל כך רוצה למצוץ לו עכשיו, אני רוצה להרגע, אני רועדת ומותשת, הוא מגמיר שוב ושוב והגוף שלי לא מקשיב לי

כשאני מבקשת ממנו להפסיק, טייס אוטומטי.

הוא מורה לי לרדת מהשולחן לאט לאט כשהדילדו תקוע לי עמוק בכוס, עכשיו אני עם הפנים אליו, יושבת על קצה השולחן

והמפלצת בתוכי. אני יושבת עליה אבל לא עד הסוף, אני מאמצת את הרגליים כדי שהיא לא תיכנס עד הסוף, היא מגיעה לי לרחם

והיא כואבת, אלוהים, כמה שהיא כואבת ואז הוא מתחיל לסטור לי על השדיים והפרצוף.

סאדיסט רשע בלי טיפת רחמים, הסטירות עפות מכל כיוון ואני לא יכולה להתנגד, אפילו לא קצת, מתחננת למצוץ והוא מסכים

בתנאי שאשב עד הסוף על הדילדו, הוא צוחק.

בן זונה.

אני לא מסוגלת וזה לא מצחיק, אני כמו בובת סמרטוטים שאפשר לעשות איתה מה שרוצים,

רותי סמרטוטי.

שלו.

 

 

 

ע ו ק ד - תגידי תודה עוד פרש לך שמיכה :)
לפני 8 שנים
לבשחור - אני תמיד משתדלת להיות מנומסת:)
לפני 8 שנים
ע ו ק ד - כניראה הוא מכיר את נימוסייך לכן החליט לפנק גם בשמיכה. :)
לפני 8 שנים
לבשחור - הוא מכיר הכל:)
לפני 8 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י