מחשבות פרטיות

היא אמרה שהכאב שאני גורם לה, הוא השתקפות של הכאב הפנימי שלה.

שהבכי משחרר אותה כי משהו יוצא מהפצע הפנימי.

כי אני סודק את החומה.

ואני חשבתי לעצמי -

איזו מחשבה מתוחכמת לבחורה הזאת.

כמה אינטיליגנציה רגשית מבעבעת בתוכה.

ואיך היא מצאה את הדרך להוציא אותה החוצה.

וכמה אני שיטחי.

כי אני מתגרה מינית בדיוק מאותם דברים אבל בלי העומק ובלי התחכום.

מתגרה מבחורה בוכה. 

מפנים מתכווצות.

בהתחלה חשבתי שכל הפרופילים כאן מלאי יצירתיות וצבעוניות.
מתנסחים באופן נפלא, שובים את הדמיון.
הוקסמתי.

רק מאוחר יותר הבנתי שהרוב הם פלפולים שמכסים על האמת הערומה.

על דכדוך ועל חוסר ביטחון. על מציאות ועל דמיון.

אומרים המון כדי לא להגיד את מה שבאמת חשוב.