בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

צייר לי כבשה,בבקשה.

תוך כדי תנועה...
לומדת, סוקרת, מרגישה.
לפני 8 שנים. 29 במאי 2016 בשעה 15:47

* פוסט שכתבתי מזמן בפלטפורמה אחרת, ונילית. נראה שיכול להתאים גם פה.(:

 

במשקל בחינת מצב שוק הבשר בישראל

ניסיתי לבחון את שוק הלבבות הכמהים לאהבה ואינטימיות.

 

סטייקים בשפע, כל מיני סוגים, גדלים, איכויות...

ההיצע גדל, אתרי ההיכרויות מלאים בעשרות אלפי פנוים ופנויות.

 

ככל שהשפע גדל-כך טוענת הכלכלה- יורדים המחירים

ככל שההיצע של ה'מחפשים' גדול - כך הם נשארים על המדפים.

 

וכן טבע האדם..... רצון לטעום את כולם, למצוא את  הנתח המושלם.

 

לא משנה כמה הסטייק שרכשנו יהיה טוב ואיכותי, תעבור בליבנו מחשבה שיש טובים ממנו... ואולי בכלל נדפקנו.

וכמה שהאדם שהכרנו היה מדהים, חלילה לא לפספס את האחרים על המדפים-כי אולי שם יש טוב יותר.

 

המרדף אחר הנתח המושלם, טומן בתוכו פספוס של הנאה מהמוצר-  כבר בשלב הלעיסה חושבים על הטעימה הבאה, האחרת...

 

אז מה הפלא שיש כל כך הרבה בשר שלא מוערך...?

מה הפלא שלא תמיד מספיקים ליהנות מהעסיס...?

מה הפלא שהשוק מוצף... בפחדים ורעב ...?

 

http://cafe.themarker.com/thumbnails/t/223/914/1/file_0_b.jpg   

לפני 8 שנים. 29 במאי 2016 בשעה 7:48

תהיות,תהיות- מול עצמי...

נשלטת מנטאלית.

 מדוע כה מסובך למצוא את האחד שידע להניע מהמקומות הנכונים,

הנפש רוצה להתמסר שוב מבפנים.

נשלטות שהן בעלות אינטליגנציה רגשית גבוהה- כמו אנוכי,

הרגש הפנימי מניע אותן.

אז למה רובם חושבים שסימן קריאה מרגש אותנו? למה הם חושבים שאם נבצע פקודות

כמו רובוט זה יתרום למטרה שלשמה התכנסנו?

כן אני זונה, כלבה , חור. אם כי זונה שצריכה להיות מונעת מהמקומות הנכונים.

יום נפלא ושבוע תותים .

לפני 9 שנים. 4 בדצמבר 2015 בשעה 22:35

מדהים איך שבשנייה אחת עוטף אותי הרגע ההוא,

באופן בלתי נשלט....

ריחות של זיכרונות מושכים בחוטי הרגש,הנוסטלגיה,הזמן....

הם לוקחים אותי למקומות, שלא תכננתי ...

לא ידעתי שעדיין שם.                           

 

איך ברגע אחד, נשימה אחת ,שואפת פנימה רגש שהיה.

אני נשאבת למקום אחר, כמו קפיצה במרחבי הזמן

ואני , במסעותיי, צועדת בשבילים מסומנים של זיכרונות ,

אל אותם המקומות, האנשים ,המשמעויות .

 

חווה מחדש את הזיכרון.

לפני 9 שנים. 21 בנובמבר 2015 בשעה 10:21

לפני 9 שנים. 18 באוקטובר 2015 בשעה 10:13

בסופו של ערב ...

התחלתי על פי פקודותיו לענג אותו. מציצה טובה,מקווה שהיא מציצה ראויה. לאחר מכן התיישבתי עליו בתנוחה הקבועה שלנו. משחקת באיבריו בדיוק כמו שדורש ובקצב שמכתיב- גם מאוננת עליו ע"פ דרישה שלו,של הגוף שלי. תוך כדי כל רגע ששוגה או מפספסת את ביצוע תפקידי,הוא סוטר לי,מכה אותי בישבן תוך שלוחש כמה שאני מזוכיסטית ,אני מתחרמנת מהמילים שלו,מהלחישות באוזן ,מהמגע. הוא גומר לי בפה ואוסר עליי לבלוע.אנחנו מנהלים שיחות,שירים ותקשורת תוך שפי מלא בזרע המשובח שלו.התעייפתי,הוא קולט אותי ומוביל אותי למיטה שלו. אני שוכבת,לבושה רשת ,מביטה אליו ובולעת אותו באישור.אני נרדמת.ישנה כל כך טוב ,מלאת אושר פנימי קטן שממלא אותי. בשעת בוקר קמה בשקט ,אורזת דבריי,מתלבשת ולמשך כמה דקות מביטה בו. ערום,חיוך קטן מלא שלווה,הזין שלו במנוחה נעימה והתמונה הזאת מושלמת.משאירה לו פתק תודה. הלוואי ויכולתי להמחיש לו את ההודיה שלי באותו הבוקר, אך לא ארצה להפריע את שנתו. לילה מדהים,מלא סיפוק,המון חוויות מטלטלות,המון ממנו שהנפש שלי הייתה צמאה אליו,צמאה אלינו. תודה אדון יקר על כך שאתה יודע בדיוק איך ומתי,על תשומת הלב המדויקת במינון על מי שאתה בשבילנו.

לפני 9 שנים. 12 ביוני 2015 בשעה 6:45

לתת ספאנקים כולם יכולים.להכאיב- נו שויין,בגיל 4 קיבלתי מכות.

זה פחות מעניין אותי ,זה פחות מדליק אותי.

 ללטף,במגע קטן שבאמת נותן תחושת ביטחון...

את זה. לא כל אחד יכול לשדר לי.

תן לי ערך מוסף שישתלט לי על המוח.

הוא-כובש אותי,לא רק  היד החזקה .

תמשוך לי בחוטי התודעה,עצב אותי,נהל אותי,תחליט בשבילי-אתמסר כולי.

תפרק אותי ,את נפשי,את גופי כך שלא אדע עוד מעצמי.

תהיה התכלית שלי.

ואני אהיה שלך-כנועה.

 

 

 

 

לפני 9 שנים. 6 ביוני 2015 בשעה 7:01

מרגיש כמו ציור תבליט.

מטיילת עליו עם היד ומחייכת (:

גמול האהבה עם הערצה לאומנות.

תודה.(:

לפני 9 שנים. 5 ביוני 2015 בשעה 22:11

"אני אהיה האיד שלך
החלק הפנימי העמוק ביותר
אני אשחק אותך אני אשתולל
אני אעשה שלא תדע מהחיים שלך

 

אני אביא לך מאור הנשמה
אני אביא אותך לאין סוף
אגלה לך מסודות הבריאה
אהיה כל צליל ריח טעם צורה

 

אני אהיה המעמקים שלך
בת יער שמלמדת אילם לדבר
אביא את החיות מסביב
ואקרא לכולן בשם אמיתי

 

כשתהיה רע אשגע אותך
אופיע כדמות מפחידה
אעשה לך פרצופים איומים
עד שתיבהל מפני עצמך

 

אמלא את חייך ברמזים
אפזר אותות בכל מקום
אשאיר עקבות במקום מסוים
שתדע שאני באמת באמת

 

אקח אותך לכל מקום
אביא אליך את כל התחושות
אשמיע לך צלילים מפחידים
אראה לך הרמוניות שמימיות

 

אמלא את לבך בבדידות תהומית
וזה יקרה כשלא אהיה
שתמאס בי כליל
אעלם כמו לא הייתי

 

הסימטריה בפניך תשתנה
פניך לא יהיו דומים לעצמם בלעדי
כשתנסה להכותני נפש
תהרוג רק את עצמך

 

אז תיזכר בממש בממש
תיזכר בכל מה שאשר מייד
תקרב אותי ברחם ובדחילו
תיתן לי להיות הדברים היפים

 

תיתן לי לרדת בכל הגילים
לגיל שהייתי ברחם
משם אביא לך את כל המראות
אם לא תעצור אותי במספר כלשהו

 

הלבד לבד יעשה יצירה
הלבד יעשה זיכרונות
הסתם ישקע שיודו שיגעון
בבדידות מזוויעה נטולת הגיון."

 

כמהה לאיד שלי ( ובתוך כל זה להיות גם כן).

איד ע"פ פרויד-סך היצרים הנפשיים הקמאיים שלנו, בצורתם הפשוטה ביותר.

 

לפני 9 שנים. 26 במאי 2015 בשעה 18:47

חיכיתי,רציתי ללבוש גופיה.

הימים עברו,הסימנים נעלמו.

גופיה התלבשה עליי

ואיתה הריקנות.