|
|
|
אתה מכופף אותי למיטה
על ארבע
מלטף את עכוזי
שומעת את הנשימות שלך מאחורי
מחכה...
מחכה עם חיוך
למגע ידך בעוצמה
לרעש של הקיין באויר
ואתה אף פעם לא מאכזב
מותח את גבולותיך וגבולות כאבי
כאב טוב, מענג, מרטיב
הקיין שורק באויר החדר
והקולות של חיית הפרא שבי
מתפרצים לחלל החדר
נשימותיך מתגברות
לתוכי
הגעתי מוטרדת
המראה של פניך ומגע שפתיך
הביא אותי לדמעות
הייתי כמו כדור אש שאינו שורף עצמו
מלאה בדמעות
נגיעת שפתיים מחויכות הוציאו הכל
יומיים שלא יצאנו ממש מהמיטה
טורפים
נוגעים
מנשקים
ללא הפסקה
הכאב יצא מתוכי ובמקומו חדרו
אהבה
תשוקה עזה
טירוף
בתוך תאוות בשרים ונפש
אני חופשיה
רכה
ופראית
גשם זלעפות בחוץ
במיוחד ליום ההולדת שלי
"אני צריך להפעיל מכונה, יש מצב שתחלישי קצת את הגשם?" הוא שואל
"אי אפשר להחליש אותו, כמוני" , אומרת וגופי בוער מחום גבוה זה שבוע.
הסערה בחוץ ובפנים חלפה לה
ואיתה הגיעה סופה של אהבה וחרמנות
"הבטחת לי מתנת יום הולדת" אני אומרת ביום שבת האחרון
מורידה ממנו את השמיכה,
פותחת את חוט המכנסיים,
מלקקת ומוצצת בתאוה.
"צודקת" הוא אומר ונאנח.
עונג יום הולדת.
הרצאה ממש ממש מעניינת.
תהנו
https://www.ted.com/talks/tiffany_watt_smith_the_history_of_human_emotions
" אני מוצפת" אומרת ומתחפרת בחזה שלו. הוא מלטף את ראשי.
"את זקוקה לגשם?" הוא שואל. וזה בדיוק מה שאני צריכה .
"בבקשה תצטרף אליי". הוא מחייך.
עירומים על רצפת המקלחת, גבי אליו והוא מחבק ומלטף.
רואה איך המים שוטפים את רגשותיי.
"רק אל תתנתקי" הוא אומר.
ואני לא מתנתקת. בוכה, נצמדת אליו עוד.
מסתובבת לעטוף את מותניו. הוא דואג שהמים ישארו חמים על גופי.
אני נושמת. אוויר ומים. נרגעת ומתרפקת לתוך גופו העירום.
נושמת.
כל שיר יותר חזק
"אני sucker למילים חזקות" אני אומרת
וכל שיר שאתה שולח לי
יותר חזק
אני מונעת על ידי הרגש
ומילים
ומנגינה
ועוצמות
תן לי עוצמות
ואתה טוב בעוצמות אהובי
עוצמות אינסופיות
אש חיה ובוערת ורכה ומחממת
ואני נמסה למול העוצמה שלך
כמו השירים שאתה שולח לי
ליריקה מרגשת
לחן שקורע אותי מתוך המציאות
עוצמות מתנגשות אנחנו
אש ומים
וממשיכים לבעור
&list=RDGMEMJQXQAmqrnmK1SEjY_rKBGAVMAzx6F2fYPa0&index=18
מחכה בשימלת עור ומגפיים
קוקיות מוקפדות בשיער
אודם אדום מרוח בקפידה על השפתיים
"היי מאמי, התחלתי להכין אוכל"
בוחן אותי
מלמטה למעלה
ושוב
מחייך
על ארבע
בולוויפ מצליף באחורי
אבל אני במוד של קיין
"אפשר קיין מאסטר?"
אתה מחייך
ומנחית כמה מכות טובות על שפתי הכוס שלי
אני נאנחת ומרטיבה את המזרן
מתנגן לו שיר געגועים
ואתה שוכב לצידי ומסתכל על גופי העירום
אני רוקדת בשבילך
מתנוענעת
מלטפת
נהנת ממבטך
מתחננת בעיניי
תחדור אותי שוב
ואתה
יקירי
לא שבע
הגעתי מותשת וחסרת מצב רוח
"מאמי, אין לי חשק לכלום, אפילו לא לסקס"
"את חולה?" הוא שאל וחייך
נישק את ראשי
וישבנו לאכול
נשכבתי על הספה
בוהה בטלויזיה
הוא שולח יד
מלטף את גבי
את ירכי
את ישבני
האש ניצתה! אני חוזרת, האש ניצתה!
"מאמייייייי..." אני אומרת בקול מתלונן
"כן מאמי" הוא עונה בחיוך
"אתה יכול בבקשה לזיין אותי?" אני מתחננת
הוא מחייך אליי
מוביל אותי למקדש שלנו
הוא רק לא חשב שיש שבוע של חרמנות מדוכאת להוציא :)
תהיה איתי בבדידותי
בהמוניי
תאהב אותי בשתיקתי
בסכיניי
תבטיח לי שתעמוד בי
תבטיח לי שלא תבגוד בי
עם אף אחת
מחולשותיי
אל תתפתה אל המורדים בי מתוך תוכי
אל תצטרף לבועטים בי בכל כוחי
תהיה לצידי כשאני נגדי
אל תפקיר
אל תסגיר
אל תרשה לי לשמוח לאידי
שומא נפשי בייאושי
שומר ראשי בהתנקשי
הכי חשוב וחיוני
הכי מרפא לעלבוני
תאהב אותי
בכל זאת
למרותי
ברגע של זיכרון כואב ומטלטל
לא רחוק בעברי
אתה קורא לי אליך
מחבק
מנשק
עוטף
ואני בוכה לתוך חזך
אתה יודע למה, יכול לנחש כבר, כועס על כך שלא היה מי שיגן עליי ומי שזה היה תפקידו, יותר הכאיב וצילק מאשר הגן ושמר.
"את תמיד מוגנת איתי"
אתה חוזר ואומר
ואני יודעת
כי איתך אני מרגישה בטוחה
מה שמעולם לא הרגשתי לפני
ותמיד חיפשתי
אתה לי בית
