סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

תמיד תלמידה

לפני 8 שנים. 4 בספטמבר 2016 בשעה 4:44

שנינו נמצאים בעולם שלנו

לא מרצון

מהכרח של החיים

 

ואתה קרוב אבל רחוק למגע

מלא בגעגוע

ועיסוקים משלך

 

ואני קרובה אבל לא בהישג חגורה

בעילה מנטאלית ומדומיינת

הגוף זועק 

קחי את עצמך וסעי אליו

לראות אותו מחייך

לראות את עיני הצייד הכחולות שלו

לתת לו את עצמך שיפרוק את התסכול.

 

ואתה רחוק ואני רחוקה

 

אבל הגעגוע מטריף אותי על דעתי

ואת גופי הריק ממך

 

בקרוב יקירי נתפנה

מבטיחה

זה ירגיש כמו פגישה ראשונה

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י