לפני 8 שנים. 8 בספטמבר 2016 בשעה 6:25
הזמן שלנו יחד מנקה אותי
מתחושת המחנק של השיגרה
מכל המטלות שלי
מכאבים
מכעסים
מכל הרע
ואז...
אז אני שוקעת
כאשר גופינו שוב מכוסים בבדים
אני שוקעת לתוכי
מפוצצת ברגשות
הכל מהכל
תוהה על המלאות הזאת שאני מרגישה בתוכי
כאילו לא מסוגלת להכיל פתאום הכל
אתה עושה לי כל כך טוב
אך הזמן של אחרי, הוא שלי ורק שלי.
וכשעובר לילה והשמש שוב בשמים כהרגלה, אני נושמת ונזכרת במה שעבר
ומתמלאת שוב באהבה.
תודה לך