לפני 8 שנים. 12 בספטמבר 2016 בשעה 5:29
עיניי נעצמות וראשי מוסט לאחור
ידך חופרת בתוך גופי
שתי אצבעות ואז שלוש ואז כולה
הגוף שלי כולו בכף ידך
אני מתפתלת ונאבקת
רגלייך מרתקות אותי למזרן
זה יותר כואב או מהנה אני תוהה
לפעמים אני שוכחת שכאב והנאה משותפים לי ביצירת העונג.
אני מתמכרת למגע, רוכבת על ידך,נאנקת.
אתה קורא את גופי בדיוק רב מידיי,מעט את הקצב ובבת אחת מחדיר אותה עמוק יותר.
אני מנסה לברוח אבל רגלייך לא נעות
אני משתנקת ומתלוננת וגומרת
ואתה מחיוך, שולף עצמך מתוכי, ומחמיא על גבורתי.
ואני מסוחררת ממך, מצחקקת.. זו גבורה? זו הנאה נטו.