לפני 7 שנים. 23 בדצמבר 2016 בשעה 7:26
איך חשבתי שתוותר עליי בכזאת קלות?
אני לא מבינה כמה אנחנו חשובים אחד לשניה?
כנראה שחוסר הביטחון ונסיון העבר לעולם חרוט בליבי.
גברים שויתרו, שהחליטו שאני לא שווה את המאמץ.
גברים שפגעו,בלב,בגוף, בנפש.
ואתה...
אתה מיוחד.
אתה נלחם, אתה מדבר,אתה מקשיב.
אתה לא מוותר..לא משנה כמה אני מנסה לברוח או לפוצץ.
אתה מאמין בי,באמת מאמין בי.
ואתה גורם לי להרגיש שאני שווה, שווה מאמץ, שווה לאחרים,שווה יותר.
תודה לך מנטור יקר שלי.
תודה שאתה לא מוותר עליי.
