אחרי חודש וחצי של עבודה בחברה, אורן , הקטן שבחבורה, שוקח 20 מ"ג פרוגסטרון, כל יום, וסירופ פפטו, מרגיש מוזר, הוא מוצא את עצמו לא מסוגל לספור עודף שקבל ממוכרן, והעור שלו חלק, השיער השטני שלו , חלק וארוך יותר , והוא מרגיש יותר עדין,יותר נינוח, היא מתישיבת מולו ומציעה לו לעשות את מבחן האינטיליגנציה שעשה בראיון הכניסה, הוא כמובן ,מבלי שידע וישים לב , מבצע את המבחן ויורד ב25 נקודות שלמות, משמע , יש לו ממש פגיעה של ממש ביכולת הקוגניטיבית, ואז, היא שואלת אותו, רוצה לעבור לגור אצלי? הוא מופתע, היא אומרת לו , תראה , לפי המבדק אתה טיפש , אבל ממש טיפש , אתה על גבול ה80 אי קיו, משמע אם אני אבקש אבחון פסיכיאטרי, אתה עלול להיות מאושפז ,אני אוהבת אתכם כשאתם טיפשים, הוא בהלם , מה מה פתאום , היא מראה לו על הצג את שני המבחנים , הוא ירד ממ115 ל 90 ,הוא כועס ומבקש לעשות שוב את המבחן , ואכן הוא יורד ל85 נקודות , היא מסבירה ש70 זה ממש פגיעה מוחית, והוא לא רחוק, אבל היא ממליצה לעבור לגור אצלה , הוא ממש מבוהל , היא מסבירה, כל מה שצריך זה שלושה דברים :לעשות כל מה שאני אומרת, ללבוש רק מה שאני מאשרת ללבוש, ולהבין שעד שלא תחזור למנת משכל של בני אדם , אתה על תקן חיית מחמד , אגב , המשרה שלך מחייבת אי קיו יותר גדול, אז מעתה עד שתבצע את המבחן שוב , אתה מזכיר שלי , שב בשולחן שם .
הוא שואל מה להביא , היא אומרת לו , את עצמך , ומעתה, שיניתי במערכת הHR, אתה מזכירת סמנכ"ל , אל תבהל, אתה תאהב להיות מזכירה.
הוא יוצא משם , די בהלם , לא מבין איך מפסיכומטרי מושלם , מציון אי קיו מדהים , הוא על גבול של לעבוד במפעל מוגן , הוא נכנס אליה , אומר לה , אני לא מסכים, לא יהיה , הוא נהיה לוחמני , כעוס, היא מזהירה, אתה בטוח שאתה רוצה ללכת למקום הזה ?, הוא אוזר את האומץ שנובע כולו מהטיפשות שלו ויוצא משם .
למחרת הבוקר הוא מקבל שיחה , משרד התחבורה , רשיון הנהיגה שלו מותלה , יש חשד לפגיעה מוחית, ירידה בתפקוד , עקב מידע שהגיע מהחברה , שעתיים אחרי , שיחה מהבנק , הם בתקשורת עם משרד הבריאות , מתלים את חשבון הבנק עד שיותאם לו אפוטרופוס , ולבסוף בסוף היום שלו כמזכירת סמנכ"ל הוא מקבל מייל ממנה, על הפחתת שכר ב50 אחוז כיון שהחליף תפקיד למזכירה .
הוא נכנס אליה, רועד , בוכה , מספר לה הכל , כמובן שהיא יודעת , הכל יזום , הכל ידוע , אבל היא ממליצה לו למנות אותה כאפוטרופוסית, ואומרת לו , תן לי שנה, אני מבטיחה שאם תרצה תוכל ללכת, הוא אומר לה ומה בינתיים ? היא מתקרבת אליו, בינתיים תעשה כל מה שאני אומרת, תחשוב מה שאני חושבת , תלבש מה שאני מראה לך , הוא מסכים, מחכה לה שתלך, כי אין לו רשיון, ואין לו כסף למלא את הרב- קו , היא מסיעה אותו אליה הביתה , הגי'פ הורוד נכנס לחניה, היא מכניסה אותו , מעלה אותו לחדר השינה, ואומרת לו , בבית, אתה יכול ללבוש כל בגד שיש בארון שלי , בגדי גברים אסורים , אני מעדיפה ביבי דולים, או שמלות, אבל יש פה את בגדי הריקוד שלי, סלסה ובלט , בימי שלישי ושישי, אתה לובש רק אותם , הוא עולה למעלה , לובש ביבידול משי ורוד, עליו חלוק שקוף ועקבי בית, היא עולה למעלה , ושוכבת אתו , נהנית מהחולשה שלו