במוצאי שבת היא מקבל הודעה לטלפון ,"תוציאי שבועיים מחלה , מחר בשש בבוקר ,את ממתינה מחוץ לבית שלך, את הולכת לבית הספר החדש שלך" ,היא מתארגנת ,מכינה מזוודה , בגדים ,לבנים , היגיינה, כל מה שאישה צריכה לשבועיים , והיא הולכת לישון ,בשעה 530 היא קמה להתארגן , מתלבשת וממתינה למטה עם המזוודה , בשעה 06:01 , נעצר וואן , הדלת נפתחת, מתוכה יורדות שתי נשים ענקיות , שמות לה כיסוי עיניים , עליו שק שחור, בפה מחסום , ואוזניות על האוזניים ,היא מועלה אל הוואן , קושרים סביבה את החגורה ונוסעים , חושך, לא שומעת , לא רואה ,לא יכולה להוציא הגה מהפה , נסיעה ארוכה , אחרי מה שנדמה כמו כמה שעות , היא מורמת , היא מרגישה משהו סביב צווארה , משהו כבד , אולי שרשרת ,אולי חבל , היא נאזקת בידיים , ברגליים, והיא מדדה אל איפה שמוליכים אותה , אחר זמן ממושך, החסמים מהאוזניים והעיניים מוסרים ,היא פוקחת את העיניים שלה ,ורואה , מבנה ענק, מלא כיתות , אולם באמצע עם אמפיתאטרון מעוגל , הכל בלשון נקבה, שישה שומרות ,די מגודלות, שתיים מתוכן שריריות , אחת פשוט גבוהה מאד , היא מסתכלת מטה ,אזוקה ידיים רגליים והצוואר כפות בשרשרת לזו שמלפניה וזו שמאחוריה , מחסום על הפה , אז שומעים רק את המדריכות, הן מצעידות אותן , במעגלים ,עם האזיקים , עם המחסום על הפה , אחרי שעה ארוכה של הצעדות , הן משוחררות מהאזיקים , רגליים וידיים , רק השרשרת העבה על הצוואר נמצאת , אחת המדריכות , מפרידה בינהן , כל אחת עם שרשרת עבה וכבדה סביב צווארה , המדריכה הראשית עולה , בחורה קטנה מאד, צנומה עם קול צייצני " שלום אפסות , פה , פה אתן תחונכו מחדש, שנים אמרו לכם שאתן יכולות להיות הכל ,שאתן שוות ,שאתן ראויות , אז אנחנו פה כדי להזכיר לכן, שאתן פות מדבר, שאתן מפעל ביציות ,שאתן חור עם דעה, אתן כלום,אתן שום דבר , אין לכן שם ,אין לכם שום זכויות, אם תתבוננו טוב, תוכלו לראות את השומרות שלכן ,אני מזכירה , אין לכן שום זכויות , הטרדה מינית ,ניצול ,התעללות ,הכל קביל פה ,אתן תעברו שבועיים של חינוך מחדש, אבל , יכול להיות שחלק מכן תצטרכו יותר ," ואז קוטעת את הנאום שלה צווחה "תשחררו אותי , חבורת זונות לא רוצה להיות פה " הקטנה , מסמנת בתנועת ראש ,אל הצווחנית ניגשת מישהי די גדולה , והיא פשוט נותנת לה אגרוף בתוך הבטן, הצווחנית מתקפלת , והענקית מרימה אותה על הכתף ונושאת אותה אל מקום אחר,לירז עומדת שם , מבוהלת , אולי זה היה גדול עלי , למה הסכמתי להיות פה ,.
משם הן מובלות לכיתה , כולן מקבלות מדים , כולן לבושות כמו ברביות ,שמלת טוטו ורודה , בגד גוף לבן ,נעלי בובה , גרביונים ורודים , הן עוברות חינוך מחדש , הן נדרשות לחזור על מנטרה , "אני אישה ,אני תפקידי לשרת ,למצוץ, לנקות,לרצות,לשרת " ככה ,עשרות פעמים ביום , כל שעה כל דקה ,אחרי שעתיים רצופות ,הן מובלות אל המגורים שלהם, כלובים , כלובי אילוף אולי קצת גדולים יותר ,קערת מים ,לחם יבש , הם מוכנסות אל בפנים , הקטנה צורחת "בבוקר חקירות !"
בשעה 6 בבוקר הכלוב נפתח , היא לא מבינה מה קורה לה , הקטנה מכניסה אותה אל החדר , מושיבה אותה על הכסא,ושואלת אותה "היית אישה ממושמעת ? את אישה טובה ,?, מה התפקיד העיקרי שלך כאישה , היא לא עונה, היא בהלם ,אבל לא מוציאה הגה,בראש שלה ההיא שקיבלה אגרוף לבטן , הקטנה מבינה שזה לא ילך ,היא אומרת לשומרת , תאזקי אותה ותצאי , היא נאזקת ידיים , שרשרת ענקית על הצוואר , הקטנה מתפשטת , ומתיישבת עליה "עשית פעם אהבה עם אישה ?" היא קפואה , לא עונה , הקטנה לוקחת את השרשרת שעל צווארה , מכניסה אותה בתוך לולאת האזיקים ,וקושרת אותה אל וו שבתקרה ,אז הולכת אל הקיר ומפעילה מתג , לירז נמשכת למעלה , מונפת אל האוויר עם שרשרת , היא באוויר, רגליה באוויר , הקטנה , מסירה את בגדיה , וקושרת את קרסוליה אל שולחן החקירה ופשוט מחדירה לה אצבע ,ואז עוד אצבע ,ואז את כל היד ,היא ממששת עד שמוצאת נקודה ,וצובטת את פנים הנרתיק , לירז צווחת !, הקטנה שואלת "מה התפקיד שלך כאישה ?!" לירז צועקת "לא יודעת , לא יודעעעעת " , הקטנה צורחת "לעשות כל מה שאומרים לי "