מלכה אמיתית

חוזר לעבודה שלי, אי אפשר שלא לשים לב לבלונד , אי אפשר שלא לשים לב לקול שלי אז הפסקתי לדבר , בצהריים ישיבת הנהלה , מודיעים שהחברה תמכר כנראה לתאגיד גדול , מניותייה ימכרו, מי מאתנו שיש באמתחתו מניות יקבל כסף והרבה , זה טוב, בחמישה החודשים האחרונים החשבון בנק שלי מדמם , רק בגדים ,איפור ותספורת , אני מבין בישיבה שזו בעצם הודעת הפיטורין של ההנהלה , לא לחוץ מגיעים לי פיצויים וכמה ערימות יפות על המניות , בינתיים אני משתעשע בשיער שלי , מאד נהנה ממנו , עכשיו אפשר להודות בכך , קארה מפונפן זה כיף , אני אוהב את זה .

בצהריים אני משוטט באינטרנט , נכנס לחשבון כרטיס האשראי שלי ורואה שם חיוב של 4000 ש"ח , חיוב חו"ל ,מדבר עם חברת האשראי , הם מוסרים לי שזו רכישה אינטרנטית שבוצעה לפני שבוע , אני מבין שהמלכה רכשה ולכן עליי לסתום , אני נוסע הביתה אל הבית שלי , הבית של שרון , בכניסה הביתה  אני עוצר בחדר השירות , שם עקבים , שמלת לורקס מבריקה , ונכנס הביתה , עדיין כואב לי התחת אז אני הולך בפישוק , והעובדה שהתחת שלי תפח ובתרחב לצדדים לא מקלה את ההליכה .

אני מגיע אל הסלון , שם יש קרטו גדול חום , מדבקה של "פד אקס" אני לא מעיז לגעת , יושב על הכורסא הקטנה הורודה שלי , אני לא מעיז לשבת על כורסאת המסאג' של המלכה , זה כבר עלה לי בשבוע שעבר ביוקר , החבילה מסקרנת אבל אני צופה , שרון מרשה לי לצפות בויוה או בערוץ האופנה , השאר היא אומרת זה לה, למלכה ,רעש של דלת , אני רץ אליה, נעמד על הברכיים , מחכה שהיא תאשר לי לקום  , שרון מסמנת לי לקום עם היד , אני קם ומיד משתרך אחריה , שרון פותחת את החבילה , בתוך החבילה , כמו חליפת לייטקס בצבע חום בז' , שרון מוציאה את החליפה , מחייכת חיוך של אושר עילאי , "להתקלח מיד , ולחוזר לכאן ערומה " אני רץ למקלחת , מתגלח איפה שנשאר לי , ומחכה להוראות , שרון מלבישה אותי בחליפה על הקופסא כתוב FEMSKIN , וזה ממש בצבע העור שלי , החליפה מכסה אותי מכפות הרגליים עד הראש , בפנים רק העיניים שלי נראות מבעד לחורים של העיניים , החליפה מכסה את כולי , תווי הפנים שלי נעלמו אני במבט מול מראה אישה מלאה , חליפת הלייטקס/עור נראית אמיתית מאוד , שרון מכניסה כדור קטן לפה שלי ,לוחצת על מתג הכדור מתנפח , מונע ממני לדבר ,שרון אומרת " מדי הייצוג שלך סילביה " מעכשיו אלו המדים שלך, אף אחד לא יודע מי בפנים חוץ ממני , תתלבשי שמתי לך בגדים " אני מסתכל על הספה , שמלה שחורה מהממת עם נצנצים מבריקים , עקבים חדשים של ניין ווסט , וואו היא זכרה שרציתי עקבים , אני מביט מטה על הווגינה המלאכותית שלי שנוצרה מהחליפה , מתלבש מהר אמנם לא מרגיש את הבד על העור כי החליפה  חוצצת , כיף לי לקבל את הנשיות שלי , לא תמיד כיף להיות עבד , אבל היום כן

איזה שמחה אני מסתובב בבית על העקבים שלי, בשמלה שלי , מסדר את השיער השחור הארוך שמחובר לחליפה , יושב לאכול עם שרון , משמע היא אוכלת ואני יושב ומביט בה בלי שום יכולת לדבר או להוציא הגה ,לאחר מספר דקות אנחנו יוצאים לרכב , נסיעה של כמה דקות , עוצרים ברחוב הראשי של בנימינה , ויוצאים לטיול , איזה כיף להרגיש אישה לכמה דקות , כמעט בלי מבטים ,העקבים נתקעים באבני הרחוב , שרון מחברת אותי , לוחשת לי באוזן , את שפחה טובה , הלילה את ישנה אתי

הרווחתי את מקומי , תודה לאל על החליפה