אנחנו כבר בחודש נובמבר , הנשיות שלי עוברת את כל השיאים , היום החזה שלי נכנס למידה C בפעם הראשונה , ממלא חזיה ללא שום מאמץ וללא שום הכוונה, מקפץ לו בחביבות כאשר הוא לא בתוך החזיה , ידיי הפכו רכות יותר , קולי כבר מזמן השתנה לנימה יותר רכה ומלטפת , כל החברים שלי , כבר די התרגלו לזה שאני נשי מאוד , ארון הבגדים , הארון עם המותגים הכי שווים נעליים של ג'מי צ'ו , שמלות של דונה קארן , תחתונים של ג'ק קובה וויקטוריה סיקרט , בחזיות אני נאמן למותג הבית דלתא , כשאתה לומד לקבל את הנשיות , במקום להתנגד לה, הרבה יותר קל , אני חוזר מקניות , הייתי בקניון "מול זכרון " קניתי לעצמי טייצים , כבר התרגלתי שמבטים מזלזלים חודרים אותי , אבל המצחיק הוא לראות את אותם מוכרנים קטנים ושפטניים, מציצים לעבר הציצים היפים שלי , זה כשלעצמו הישג .
ביום א האחרון היינו אצל ד"ר מוסקונה , ד"ר מוסקונה הינו כהו השתלת החזה בישראל , מקצוען , לא שיפוטי , איש רציני מאוד , שרון שילמה על הייעוץ , קבעה לי תור , השתלה של 150 CC, ניתוח במוצאי שבת הקרוב , אחרי ויכוח , הוחלט על 200 CC, שרון הזהירה שחזה גדול הוא אתגר , אבל אני , אני אמרתי שאני רוצה חזה יפה ושופע, שרון התרצתה לבסוף , היא הסבירה ברגישות , שחזה גדול ימשוך אליי מבטים .
מוצאי שבת הגיע , אני בבית חולים אלישע בחיפה , ד"ר מוסקונה מגיע לבדיקת אשפוז, בדיקות דם , שרון מטפלת בסידורים הכספיים , אני נכנס לחדר הניתוח ב1:00 בלילה , החדר לבן וירוק , באמצעו מיטה קטנה וצרה , אני נשכב , מעלי שתי אחיות עם חזה , אחת מהן מדדה אותי אצל הד"ר היקר , הוא בא ושואל האם אני בטוח , מסביר שזה מהלך הפיך לגמריי , ושכל 10 שנים חייב להגיע אליו לביקורת , מסביר שוב את ההליך חיתוך מבית השחי , החדרה של שתל בסך 220 CC , (חלק ממנו נספג ברקמה ), החלמה של שבוע , נותן חזייה רפואית לכמה ימים שלאחר , אני מתחיל לספור לאחור מ10 , ב 7 כבר לא זכרתי כלום ,היו לי חלומות מוזרים , על סף ההזיה , ממש משהו לא מוסבר.
אני מתעורר , בוקר , כל החזה שלי עטוף בתחבושות , מרגיש לחץ , כאלו השתלים יוצאים ממני החוצה , אני מרגיש אותם בפנים , זזים ממש מעט, פתאום מגיעה גברת , קטנה , נמוכה , שיער שחור חלק , "שלום אני אריאלה , אני העובדת הסוציאלית של המכון , באתי לראות אם אתה שלם עם המהלך " אני עונה שכן , היא מסבירה שמעכשיו אם מישהו יגע ואו יעיר הערות על החזה , מדובר בהטרדה מינית , אבל מבחינת החוק החזה חייב להיות מכוסה בציבור ,ומאחלת לי הצלחה בהבראה ובהמשך התהליך .
יום שלישי , אמור להשתחרר בערב , שרון מגיעה בצהריים , חייב לומר לה , לתת לה קרדיט , בהגדלת החזה , היא הורידה טונים , שכחה שהיא מלכה , נתנה לי להרגיש בטוח בעצמי , היא מקסימה כשהיא רוצה , שרון מקימה אותי , האחות באה להסיר את התחבושות , אחרי כמה דקות , התחבושות מוסרות , יש לי ציצים , לא חזה, לא שני דברים שונים , אלא ממש זוג ציצים , מוצמדים , יפים ודי גדולים , אפילו יפים מאוד , הצלקות לא החלימו עדיין , אבל זה עניין של חודש , שרון עוזרת לי עם החזייה הרפואית , הרופא מגיע מסביר שחייבים חזיה ביום יום , כיוון שהוא יתחיל ליפול , ואז הוא עשוי לגדול יותר ולהתכער , אני מהנהן ,הרופא מבקש שאמרח את המשחות , ואומר שההליך עבר בהצלחה יתרה , וואו יש לי ציצים ושרון מאושרת עד הגג , שימחתי אותה וזה עושה הבדל .
אני מתלבש , שרון קנתה לי חולצה עם מחשוף ואיזה מחשוף יש לי , החולצה קצת לוחצת , אבל לא נורא , אני מגיע אל הקיוסק לבקש בקבוק מים , וקורה דבר הזוי , המוכר פשוט עסוק לי בציצים , הוא בוהה בהם , זוכר שגם אני עשיתי את זה פעם , איזה כיף , קריפי קצת אבל כיף .
שבועיים אחרי , החזה שלי פצצה , 90 C עומד ,מוצמדים אחד לשני , יוצרים את העמק שכל הגברים אוהבים לבהות בו ,הסיליקונים שינו את איך שאני מתיחס לגוף שלי ושרון שמה לב , היא קוראת לי לחדר הריק למעלה , אומרת לי "נמסיס " אני מתכבה ,שרון מפשיטה אותי , אני מרגיש את החור שלי מתמלא בדילדו הכה מוכר , פי נפער ואליו מוכנס דילדו לא פחות גדול , שרון אומרת "זה כדי שלא יעלה לך השתן לראש סילביה ,וגם שאני אוכל להינות מהשדיים שלך " , יש לי שדיים איזה כיף!