קמים מוקדם יחסית ,8:00 בבוקר , אני קם , מבריק את מגפי המלכה שלי, מסדר את בגדיה להיום על הכיסא , ונכנס להתאפר , מסקרה פודרה רימל , מחליק השיער שלי , ב9:00 בערך מלכתי מתעוררת , אני כבר מוכן , שרון קמה , מזמינה שירות חדרים עם קפה רק לה כמובן , אני מסדר אחריה את החדר , עומד מולה מאופר למשעי , שיערי מוברש ומבושם ,חלוק סאטן לבן ונעלי בית עם עקבים תואמות , שרון מוציאה שמלה מוזרה מהתיק, שמלה קצרה מלאת מלמלות , אחרי זה למדתי שזה נקרא PETTICOAT , חותלות וגרביונים לבנות , עקבים לבנים מבריקים , וקשת לבנה בשיער ,הציפורניים שלי ממילא בלבן , שרון מבצעת תיקונים לאיפור שלי , ואנחנו יוצאים לרחוב , העקבים קשים מאד כלפי רצפת האבן הלא סלחנית כלל , הרוח הקרה נושבת לי במפשעה , שרון מרחמת עלי ומוציאה מעיל פרווה שמגיע בדיוק עד המפשעה , המעיל לבן והצווארון רחב יותר ,אני מתחיל לנהל עמה שיחת חולין , שכחתי את מקומי כאישה שלה והיא כבעלים שלי , שרון נעצרת , נכנסת לכלבו המקומי ,מוציאה מהתיק קופסא , מצווה "לפתוח פה גדול גדול ,רחב " אני פותח , שרון שמה לי התקן , כמו גשר ואז בשני סיבובים נועלת את פי ,מבחוץ זה נראה לכל אדם רגיל כאלו יש לי גשר ,בפועל פי נעול כמו בשלשלאות ,שרון אומרת "הרבה יותר טוב לי ככה סילביה , לשתות עם המלתעות את יכולה , לאכול ,לא צריך התחת שלך גדל " ומגחכת לה , אנו הולכים למוזיאון הסקס , לפארק, פראג יפה , ממש יפה , השמלה כל הזמן עפה למעלה מאיימת לחשוף לי את התחתונים , אני מתקשה ללכת אחרי שרון , עקבי הענק , ההתעסקות עם השמלה , שרון מתרגזת , מוציאה מהתיק שרשרת קטנה , קושרת אותה למלתעות שלי , וממשיכה ללכת , עכשיו אין לי ברירה , כולם מסתכלים עלי מובל ע"י שרון , הולכים עוד שעות ארוכות , שרון שואלת "רעבה ?" אני מהנהן , "יש לי אוכל מפתיע מאוד בשבילך , בואי " , לוקחים מונית ועוצרים ליד מועדון של דומינות , אני כבר מכיר את ספות העור , המחוכים , הריח של הזרע בכל מקום עבדים כמוני יושבים עליהם , ואני שואל את עצמי מה לעזעזאל אוכלים פה , שרון מגיעה מזמינה המבורגר וחלב, לא כ"כ הבנתי , אחרי 20 דקות המתנה , נקראים לחדר צדדי , נפתחת הדלת וממתינה שם אישה מבוגרת שמנה , לשרון מוגש המבורגר יוקרתי שמריח מאוד טוב , שרון פותחת את המלתעות שלי , אני סוף סוף יכול לפהק ולדבר, "שימי את הראש על הכרית !, יש שם ספסל מקטיפה אדומה , ועליו כרית בצורת ח , אני שם את ראשי , "פתחי את הפה " אני פותח , האישה המבוגרת קמה , מסירה את העליונית שלה , חולצת שד , ותוחבת אותו לתוח פי , שרון אומרת בפה מלא "לינוק עד שאת לא גומרת לא הולכים " אני מתחיל לינוק , החלב חמים ובתחילה לא טעים , אבל אחרי כמה דקות אני מבין שאם אני לא אוכל , אז אני באמת אשאר רעב, מתחיל לאמץ את הרעיון , שרון מבליחה עם פלאש מהאייפון , שרון לא מפספסת שום הזדמנות לתעד השפלה , אחרי מה שנראה כמו חצי שעה , היא מוציאה את השד מפי , פפפפפ נגמר ,רגע , טעות , השד השני נכנס , שוב כמה דקות שלא טעים מר וחמים , ושוב יניקה , אחרי שעה ארוכה מאד , אני מסיים ,חוויה מענינת לינוק מאישה , שרון קמה , נותנת לה 50 יורו , אני קם , שרון סוגרת לי את המלתעות ויוצאים את האולם של הדומינות , שרון באה וקושרת אותי אל הבאר , הולכת לשירותים , אני שבע באופן בלתי רגיל , יש לי גזים אבל אני לא מעיז לעשות ,זה באמת יהיה הסוף שלי , שרון חוזרת , מושכת אותי במהירות , אני אחריה ומגיעים לחדר ענק מלא בכלובים , חלקם מלאים באנשים , חלקם ריקים , שרון ניגשת אל הדלפק , אומרת באנגלית ONE, FOR ONE DAY " אני לא כ"כ שומע את שאר השיחה , אני מובל ע"י שרון לכלוב שמעוצב כמו גוך האדם , הוא נפתח הצידה אני נדחף פנימה , שרון טורקת את הדלת "אשוב מחר סילביה , תנוחי קצת, אה כן אם יש לך צרכים תעשי "
שרון מתרחקת , אפילו מרחק תזוזה בתוך הכלוב אין , מלכות שפחות דומינות עוברות שם ,חלקן מחייכות בסוג של שמחה לאיד , חלקן משחררות יריקה , אני עומד שם בתוך הכלוב , ללא יכולת לזוז , ללא יכולת לצעות (המלתעות חזקות מאד) מנוטרל מכל שליטה בחיי
היום צעדתי עוד צעד לקראת התמסרות טוטאלית , היא החפיצה אותי , הכלוב קר וקשה , בדיוק כמו שרון