אני מגיע הביתה, עבר עלי חודש קשה , חדרו אלי , טינפו כל נקב בגופי , דאגו למעוך את שאריות הכבוד שנשארו לי בעיני אנשים שהעריכו אותי אפילו נטרו לי טינה, ולא מעט , אני מגיע הביתה, מתחיל לנקות לכבס , לארגן את כל מה שסביבי, כמובן במצוות מלכתי , לבוש בתלבושת חדרנית עם עקבי לכה שחורים , אני בקומה השניה , צלצלול בדלת , אני יורד לפתוח , שליח של פד-אקס , "תחתמי פה " לוקח לי כמה שניות להיזכר שוב שאני האשה בסיטואציה , אני חותם , השליח חוזר עם שקית ענקית , עליה מופיע "דיפנד " באנגלית , השליח מכניס אותה אל תוך הבית , לא מפספס אפשרות להציץ לי אל תוך המחשוף, נוי שוין ,התרגלתי, ושיהנה לו , הם יפים , שרון מגיעה בדיוק כשהוא יוצא מהחניה , אני קד קידה כמובן , שרון נכנסת , לא לפני שהיא תולה את התיק שלה על ידי "קפה סילביה ומהר " אני רץ מהר ומפעיל את מכונת האספרסו , מגיש לה , מחזיק בידי את צלוחית העוגיות , שתהא נגישה לה , שרון מרוצה , החינוך וההרגלים מתאימים לה , היום יום חמישי , בד"כ יוצאים , לסרט או הצגה , אני בד"כ מתלבש הכי יפה , אבל היום שרון מוציאה מהשקית את החבילה הראשונה ,פותחת ומוציאה גוש לבן של בד , "זה בשבילך סילביה , תלבשי " אני לוקח את זה ממנה , מסתכל , ממש חיתול לכל דבר, בתוכי אני חושב לי , שכבר הייתי בסרט הזה , אני אתאפק , ויהיה בסדר , שרון מוציאה מהתיק "אקסלקס " ואומרת לי לשתות עד תום ומהר , אני שותה , בערך רבע ליטר , מיד לאחר מכן בקבוק נוסף וגם אותו אני שותה , המשקה מגעיל , שרון אומרצ"סילביה שימי אותו מהר " , אני שם את החיתול , הוא מגושם גדול משהו , מקשה על ההליכה עם העקבים , שרון אומרת , "בא לי ליקוק" וזה לא מה שכולם חושבים פה , אני על ארבע כורע ומלקק לה את העקבים , ומשתדל לעשות עבודה טובה , לאחר שעה בערך של פעילות ליקוק , שרון שמה את רגליה על הגב שלי , נרדמת משהו , נחה לה, אני כמובן לא מעיז לזוז , ואז זה התחיל , הבטן שלי התחילה לגעוש , ובשניה וחצי איבדתי שליטה בסוגרים , הכל התפרץ ממני החוצה , אל תוך החיתול ,שרון התעוררה מהרעש ובעיקר מהריח , מחייכת חיוך זחוח , מלא הגשמה עצמית , "אל תחליפי לעצמך ברור ?!" אני מהנהן .
בוקר , אני מטונף מסריח , לא מפסיק למלא את החיתול המלא ממילא , שרון קמה "קפה עכשיו סילביה " לבושה בחלוק האורגנזה הורוד שלה, עם הדמוי פרווה בשרוולים , אני קם עושה קפה ,"תחליפי לעצמך סילביה את מסריחה , ותתלבשי יש לנו פגישה עם ד"ר מנו ,
אנו מתלבשים , ונוסעים לאיזור השרון , מרפאת יופי תרגום - בוטוקס , פלסטיקה, הגדלות חזה ועוד ועוד , שרון ניגשת לקבלה , פקידה עם חזה עניק ושיער חום ארון , מדברת אתה שואלת על התור , אני נכנס ומתישב , שרון מדברת אתו , איש מבוגר עם שיער לבן ארוך משוך לאחור , הוא ניגש אלי , ומתחי להזריק לי , לאחר חצי שעה הפנים שלי ממש רדומות , הרופא אומר "עד כאן בוטוקס " והולך , לאחר מספר דקות הוא חוזר עם מזרק גדול יותר , הוא מורח לי על השפתיים משחה , יוצא , וחוזר כשאני ללא שום תחושה בשפתיים שלי , ואז הוא מכניס את המחט אל תוך השפה במספר מקומות , אני מרגיש לחץ בתוך השפה אבל לא מרגיש כאב , שרון מסתכלת , עם המסיכה על פניה , אומרת לא עם הראש , ולוחשת לו "שים עוד " הרופא שואל "את בטוחה ?" היא מהנהנת , הוא יוצא מהחדר , וחוזר עם מזרק נוסף , ממשיך בעבודת ההזרקה , הלחץ בשפה העליונה גודל , אבל לא כואב לי , הרופא מסיים , מנקה את השפתיים שלי , ואנחנו נוסעים הביתה , העקבים הורגים אותי , אני נרדם ומתעורר רק בזכרון , פוקח את עיני , ומסתכל במראה ,לסגר את האיפור שלי , ונלחץ , אבל ממש ממש נלחץ, הפנים שלי נשיים מאוד , הבוטוקס ביטל את עצמות הלחיים שבלטו , והשפתיים שלי ענקיות , בולטות כמו ברווז החוצה , כמו שיש לי שתי נקניקיות על כל שפה , אני מנסה לומר לשרון , אבל יוצא לי בבבב,פפפ., שרון מהסה אותי ," תרגעי , הנפיחות תרד , ואז תוכלי לדבר , לכי לנוח " אני עולה למיטה , כל פני מאולחשות , נכנס ונרדם , עם השמלה החדשה שלי , עם העקבים , עם כל האקססוריז .
בשבת בבוקר אני מתעורר , והשפתיים פחות נפוחות, אבל הן ענקיות , פי ארבע מהגודל הקודם שהיה לי , יש לי פרצוף של ברווזה , שרון אומרת , "אליס בדרך , תהיה לך הזדמנות לבדוק אם השפתיים עובדות .