אחרי ערב של התרוצצות בין מכריה של אינגריד , אני מתעורר, שוב לבוש חלוק אורגנזה ורוד, לשם שינוי לא קשור אלא חופשי , על מיטה רחבת ידיים , אינגריד חולפת מולי עירומה , אי אפשר להשאר אדיש למראה שלה , היא אמנם מבוגרת , אבל שמורה בצורה בלתי רגילה, אין אפילו שעאה אחת לא במקומה , אני מתעורר, היא אומרת לי "תתלבשי , הולכים לקניות " אני מתלבש, חצאית מיני קצרה וחולצת סטרפלס אדומה , אנו נוסעים לבוטיק שה-נו \ במרכז הכרמל , המוכרות כולן מתרגשות מהמצאותה בחנות , כולן רוחשות סביבה, מחמיאות לה על המראה, ממני מתעלמים באופן מופגן ובלתי מתפשר, היא מתקרבת למוכרת המבוגרת יותר, מה שנדמה שהיא מנהלת או בעלת החנות , לוחשת לה מספר מילים באוזן , היא מהנהנת , מסתכלת עלי , מחייכת חיוך מלא שיניים , בבת אחת יוצאים אלי מלא מלא קולבים , עמוסים בבגדים , אני מולבש , אינגריד מהנהנת , והן אורזות , הן מפשיטות אותי כאלו אין לי נשמה , כאילו אין לי דעה, אינגריד קמה, תולשת ממני את החזיה , אני מכסה אותם (כבר התרגלתי ) היא מזיזה לי את היד , ואני עומד שם עם השדיים בחוץ הן ממשיכות להלביש , הפעם עליונית עם נוצות , ולאחר מכן סטרפלס ורוד, ובתוספת צעיף פרוות שועל כסוף לאחר שעתיים ארוכות , אנחנו מסיימים , המוכרניות מובילות את כלל הרכישות , סכום של מעל 30,000 ש"ח , לרכב , שמחכה בחוץ , שמות את הכל בתא המטען , אני עולה לרכב ולוחש בעדינות " תודה " , אינגריד עונה , אל תדאגי את עוד תודי לי היום , והרבה , אנחנו ממשיכים , הרכב נעצר , נכנסים אל חנות של תכשיטים , אינגריד מבקשת שיעשו לי עגיל בשדיים , ובאף , אני אפילו לא מתנגד , היא מבקשת שהעגיל יהיה מכוסה באבן ורודה , אני די כואב, והשדיים נפוחים מהפירסינג , משם ממשיכים לאבי , אבי שבשמו המלא לא ננקוב, הוא ספר צמרת , כל השמנה והסלטה מסתפרות אצלו , אנחנו נכנסים אליו , הוא מיד מפנה את הכל , וניגש אליה , מסתכל עלי " מה נעשה אתה ?" היא אומרת "גדול , תוספות , סלסולים , הכל כל מה שאפשר !, אני חוזרת עוד שלוש שעות אני רוצה משהו גרנדיוזי , עצום , אני רוצה שיער גבוה !" אבי מפנה לי כסא ומתחיל לעבוד , מלחימים לי תוספות שיער , והרבה , אפילו הרבה מאוד , לאחר המון זמן , יש לי ממש משהו ענק על הראש , שיער אסוף וגבוה , אולי 20 ס"מ של שיער אסוף למגדל ,הוא מצלם וכמו שנראה שולח לה את התמונה , היא מגיעה , מסתכלת ומחייכת , אני מסתכל במראה ולא , לא מזהה את עצמי בכלל , אינגריד מחזיקה שקית של ויקטוריה סיקריט , ואומרת קדימה , בואי !
אנחנו מגיעים אל הבית שלה , נכנסים , באמצע הסלון , עמוד כסוף מבריק , היא מחייכת זורקת על הרצפה את השקית ואומרת , קדימה תתלבשי !
