יום ג' , הוא הגיע , אני נוסע עם שרון להרצליה, שעת ערב , ניתוח להסרת האשכים למחרת , מגיעים לחניה , שרון שואלת " יש צורך בכוח?" , אני נד בראשי , הרי זה יקרה בכל מקרה אז לפחות לא נפעיל כוח , אינגריד מחכה לנו שם , שרון עוזרת לי עם הטרולי , אני מקבל חדר נפרד , שרון עוזרת לי להתמקם , והולכת להרשם , השעה כבר שמונה בערב , שרון נפרדת ממני , מחר בשעה 7 בבוקר הניתוח מתחיל , האחות מגיעה , מגלחת את כל האיזור עם קרם מיוחד , מחטאת את האשכים , מסדרת את הכל , שיהיה מוכן למחר , לקראת 9 , הכל שקט , אני רואה בטלויזיה חדשות , אינגריד נכנסת ף נועלת את הדלת , מתפשטת , ומתחילה ללקק לי את האיבר , אני גומר כאלו הר געש מתפרץ , לאחר מכן היא ממהרת לרכב עליי , ומסיימת בזה שהיא מכניסה אותו לישבנה , האישה הזו לא יודעת שובע , לקראת שתיים בלילה היא מחבקת אותי , ושואלת , "מה אתה הכי אוהב , אנאלי , אוראלי , וגינלי ?" אני עונה , מהכל , את הכוס שלך , הוא הכי מדהים שרק אפשר , היא עונה , "בקרוב תדע איך זה מרגיש בעצמך" , ומחייכת , החיוך שלי נמחק , לחשוב שלי יהיה פות , מחשבה מוזרה ומדהימה כאחד .
בוקר הניתוח , שרון לידי , אני על מיטה עם גלגלים עולה לחדר ניתוח , ד"ר מנו לידי , אחיות חדר ניתוח , אני נכנס לחדר, שמים לי מסיכה על הראש מבקשים שאספור אחורה ממאה , מ93 אני כבר לא זוכר כלום , רק חלום , חלום שבו גברים באשר הם , לובשים שמלות , עקבים , ונשים שריריות גדולות עם שפמים , חזקות דומיננטיות,גברים הם סמרטוטי רצפה בדיוק כמוני , לובשים שמלות ערב, מתחתנים בשמלות כלה , לכל אישה יש עשרה גברים בשמלות , גברים בעקבי ניילון , חזיות , גברים חלשים , נשיים , עולם מושלם .
אני מתעורר , השעה 2 בצהריים , המפשעה שלי קרה , אני מבין שיש שם קרח , שרון לידי , אינגריד ,אפילו אליס , אליס הטרנסג'נדרית, אפילו סיגל ,השרירנית ועוד שתי חברות טרנסג'נדריות שבעבר עשו אותי כמה פעמים כשהייתי חסר אונים , אליס לוחשת לי באוזן , "איך שאתה מקבל את המנוש החדש , אתה בא אלי !" מחשבה מפחידה בהתחשב בגודל האיבר שהיא נושאת עמה , המפשעה מתחילה לכאוב , אני מקבל משככי כאבים , ונרדם שוב , רגעי ערות קצרים בין הפסקות משככי הכאבים , ביום א , אני מתעורר, האחיות מסירות את התחבושות , ממני , מורחות משחות , אני נעמד , מוזר לי שהם לא שם , הם היו נעים מצד לצד , די גדולים והם לא שם , אין לי אשכים , אין לי את הדבר השני בחשיבותו שמגדיר גברים , אני גבר בלי אשכים , אני קצת בפאניקה, מתחיל לזוז באי נוחות , לא מכאב מלחץ , שרון ניגשת אלי , רואה את המסכנות שלי , ולוחשת "ססיל " אני מכבה ,מרגיע , לא בלחץ , במוח עוברת רכבת מחשבות , שרון , מתקרבת אלי , לוחשת לי יש לי הפתעה בשבילך".
אנחנו נוסעים הביתה ,אני בשכיבה , חלוק סגול , חזיה סגולה ומיני בלי תחתונים על שהתפרים יחלימו, שרון אומרת , סובבי את הראש שלך שמאלה , אני מסובב , ורואה שם צנצנת עם כיתוב של אסותא, "אלו האשכים שלך בפורמלין" אני בשוק , היא ממש לקחה את האשכים שלי , אנו מגיעים הביתה ,אני רוצה פיפי, אני נעמד בשירותים , לא מאמין שאין לי אשכים , שרון לקחה לי את האשכים תרתי משמע
