אני לא נוהגת להתייחס לאנשים. מבחינתי מעטים האנשים שראויים ליחס ממני. ולא אני לא סנובית או אגו- מניאק... אני פשוט יודעת מי אני ופה אף אחד לא באמת מכיר אותי... בעצם אולי אחת... ואם תשאלו אותה היא תגיד לכם בדיוק את מה שאני הולכת לכתוב:
אז מבלי להשתחצן...לא חסר לי כלום.... אני נראית מצויין (ולא בעיני המתבונן) ויש לי משהו בין האוזניים...
אני חושבת שרק בחורה חזקה יכולה לעבור את הדרך שעברתי. אני חושבת שהייתי מאחלת לכל נשלטת פה מלך כמו שלי... שעל עוצמות, קור רוח וניסיון כמו שלו הן יכולות רק לחלום...
ובסוף היום, למרות הילדותיות שלי ובלי קשר לכניעה שלי, אני יודעת להיות פרגמטית ואמיצה (עובדה- התגרשתי)... ובניגוד לחלק מהנשים פה אני אולי זונה אבל אני זונה של מלך ולא מחליפה שולטים במהירות שבה אני מחליפה תחתונים...
צר לי שאתם לא מצליחים להבין את האתגר שבלהיות נשלטת. האתגר של הכניעה המוחלטת. המתנה העצומה שקיבלתי היא שאני יכולה לעצום עיניים ולהיכנע...
אני אוהבת לשרת אותו. כל פעם שאני שוברת שיא אני עפה גבוה יותר ויש מי שתופס אותי מכאן ומכאן ויודע לאזן את העוצמות.
לגבי החוקים... זאת שאיפה. זה לא תמיד יכול להתקיים. בטוח כשלא מדובר ב 24/7. אני אוהבת לשאוף. גם שברור לי שהמטרה לא לגמרי מושגת... זה עוזר לי להגיע קרוב.
כמו כל דבר בחיים... לא תשאף, לא תגיע...