מצחיק אותי לחשוב מה הייתי אומרת אם היו מספרים לי לפני שנה שאחד כמוך ימצא את דרכו לתוך חיי.
זה לא נתפס עד כמה החיים חזקים מהכל... הרי ישבתי ודמיינתי את גבר חלומותיי עד הפרט האחרון... ולא רק שדמיינתי, גם הצבתי רף כלכך גבוה שכבר חשבתי שגם אם יז גבר כזה אני לבטח לא אפגוש אותו בקרוב... אז עדיף שאני פשוט ישקיע בעצמי וגם לא אחכה לו.
ובינתיים... אתה מצאת את הדרך לתוך חיי... בערמומיות... למרות שהמילה לא מתאימה לך.
פשוט נכחת בעקביות עד שהיית חלק מהנוף.
ככה לאט לאט השלתי מסכות... ואתה? פשוט נכחת.. בלי לדבר... ובכל זאת מעולם לא חשתי בשתיקה רועמת. השתיקה שלך נוחה לבריאות...
פעם פעמיים בשבוע.. לפעצים 3...
ואני מעולם לא מסרבת... הדלת תמיד פתוחה... כאלו זה הבית שלך.
כן... נתתי לך עוד בית.
ועכשיו מה?
אני תוהה אם גם לך נפתח משהו בסופש האחרון או שזה רק אני...
ומי יודע אם זה אמיתי.
מה בכלל אמיתי בחיים האלה?
מעט מאוד.
