לפני 7 שנים. 2 בפברואר 2017 בשעה 17:56
אתם כאלו חארות שבא לי לזיין אותכם עד שתדממו ולהפוך להיות לסבית
המקורית
אל תזיינו לי תשכלאל תעליבו את האינטיליגנציה שלי
אני "תפוסה" בתשוקתי
לא מחפשת
לא מתחלפת
תמיד בשליטה
לפני 7 שנים. 2 בפברואר 2017 בשעה 11:33
לא זוכרת מתי לאחרונה מישהו עשה משהו בשבילי
נותנת ונותנת
נפגעת וסופגת
סופגת כי אוהבת
סולחת כי אוהבת
לא שאני מקטרת
הכל באהבה
זה כבר כואב יותר מדי
הדמעות חונקות
מנסה לא להישבר
וקשה לי כבר קשה מאוד
הגיע הזמן שהיקום יעצור
שהיקום יתן לי טיפה בחזרה
נמאס לי להיות לבד עם הכאב
מתי הכאב הזה יפסק
אני צריכה אותך כל כך
אני חולמת על חיבוק ממך
צריכה לנשום אויר
איפה אתה כשאני צריכה אותך?!
לפני 7 שנים. 31 בינואר 2017 בשעה 16:37
שולטת זה רק תואר
זה לא אומר שאני אכזרית
זה לא אומר שאני לא סובלת
זה לא אומר שאני לא יכולה לטעות
זה לא אומרת שאני לא נפגעת
זה אומר שאני אוהבת לשלוט בחיי הסקס שלי
אבל אפילו ביץ' כמוני נפלה
ועוד באהבה חד צדדית ונילית
ונפלתי חזק וכואב
וחזרתי לכל הפחדים ושנאת הפגמים שלי
ושוב אני מרגישה כמו בת 15
כן גם לי יש חוסר ביטחון
לפני 7 שנים. 31 בינואר 2017 בשעה 15:34
דייייי נמאס
לפני 7 שנים. 30 בינואר 2017 בשעה 18:15
החלטתי להתעלם ממך
מנסה להיגמל
כואב לי ולא נוח לי שכואב לי
החוסר ודאות גמר אותי
כל מי שהתייעצתי איתו אמר לי לותר
כי ביננו לא הבטחת כלום
זה שנתת לי תשומת לב באופן מפתיע
לא אומר כלום
החברות ביננו נגמרה מזמן
השיחות לא ישובו
שחטת כל הזדמנות
אתה חסר לי
ונמאס לי מהכאב
לפני 7 שנים. 29 בינואר 2017 בשעה 14:53
אמיתי
רע לי בגללך
שונאת אותך
לא רוצה להיתקל בך
לא רוצה לדבר איתך
שונאת שונאת שונאת אותך
קמתי אנטי לגביך
ראיתי את התמונה שלך
נהנה בלעדיי
אתה חופשי ואני כבולה ברגשותיי
ממתי אני מזוכיסטית?!
היום התחילה לחלחל בי המחשבה
שזה לא יקרה אף פעם
לא שלא ידעתי
קיוויתי
קיוויתי לשווא
הדמעות שוב עולות
רוצה להתבודד
רוצה להתרוכן ממך
לפני 7 שנים. 25 בינואר 2017 בשעה 19:17
היום שלחתי לך הודעה
לא עם הצהרת כוונות
אבל עם כוונות
אני יודעת שלא תענה
אבל הכל פתוח
אני יודעת שאין לך אומץ
וזה בסדר
אתה לא יכול להכיל אותי
אתה רגיל לכוסיות הסטנדרטיות
עשויות מפלסטיק
חיות על סטריאוטיפים
חיות על קניונים וקפה הפוך
הכל טוב אהוב שלי
זה מפחיד אני יודעת
עכשיו הכדור במגרש שלך
לפני 7 שנים. 24 בינואר 2017 בשעה 9:12
לפני 7 שנים. 23 בינואר 2017 בשעה 13:31
הלב שלי היה סגור אטום
חוויתי הכל
בכיתי על הכל
גברים נהיו גוש בשר
לדפוק ולזרוק
הרגש מת נעלם ננעל
הבנתי שאהבה לא נועדה לי
בכיתי נפרדתי ממנה
חיבקתי את הלבד והתאחדתי איתו
ואז הרגשתי בך
תמיד היית שם ולא הזיז לי
הפגישות השיחות שלנו
נשבעת שהיו גם פלירטוטים
ואז ברחת
ונשארתי שבויה
וככל שאני מנסה להתרחק
אתה מחזיר אותי אליך
למה?
רק תסביר לי מה אתה רוצה ממני?
זו שאלה ככ קשה?
לפני 7 שנים. 22 בינואר 2017 בשעה 14:16
אני עייפה ממך
עייפה עייפה עייפה
אתה שומע?!
אם אתה רוצה לדבר
דבר
די למשחקים
די לרמזים
די להיות ילד
החיים שלי גם ככה מורכבים
לפחות ממך קצת שקט
לפחות ממך קצת עניין
לפחות תהיה חבר
כמובן שהיום שחור