המקורית

למה אני חייבת להרוס?

למה לא יכולתי לשמור על פאסון?

למה לא השארתי את זה ככה?

הרי ברור שלא תגיב

ואני אוכל את הלב

למה? למה להיות כזו...

לפעמים אני מרגישה שאתה כאן

מת לתת לי סימן

רוצה לעטוף אותך

שיחה אחת ממך ואני מבולבלת

היום ראיתי אותך

אך לא יכולתי להסתכל עליך

לא יכולתי להביט בך ושלא תביט בחזרה

ההיתעלמות שלך מכאיבה

ואז פתאום זה?

היה כל כך טוב לשמוע את קולך

אתה כאן???

אם רק היית יודע ש...

אתמול הייתי חשובה לך

ענית התייחסת

היום כבר לא

חזרת להתעלם ממני

אתמול היה לבן

היום היה שחור

פייר נמאס לי

פייר אני עייפה מדי בשביל לעשות משהו בעניין

נכנעתי

יצאתי מדעתי

הפכתי את עורי

בגדתי בז'אן דארק שבי

מודה שנפלתי חזק

ואין לי כח לצאת מזה

ניצחת

היום שחור

אני יושבת כאן בין "קירות".

שומעת צחוק, ריב, לחץ, בכי

כולם מדברים יחד שומעת את כולם

חושבת עליך

איך אתה מרגיש? אתה לבד? כואב לך? יש שם מישהי?

ואני ריקה מתוכן

קובעת דייטים ומבטלת

ריקים כולם ריקים

לא היופי ולא השכל שלך

לא השקט ולא הרעש שלך

לא ההתעלמות ולא היחס שלך

היום התייחסת אליי אולי כי אתה חולה

איתך זה שחור ולבן 

אתמול היה שחור 

היום לבן

אולי כי היום אני חשובה לך

אתה מבקש 

אני אומרת כן

אתה שואל

אני עונה

לפעמים אני רואה את המיילים שלך ומקללת אותך

כל מייל אני רואה את התמונה שלך

אתה חולה ואני רוצה לרוץ לטפל בך

הפסקתי לכתוב לך הודעות

אתה לא עונה אז בשביל מה?

אני חולמת על רגע

חיבוק

נשיקה אחת

זה הרבה?

תחזור אני מתגעגעת

מנותקת

מאוכזבת

מיואשת

עצובה

עצבנית

מושבתת

מובסת