בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המקורית

אל תזיינו לי תשכל
אל תעליבו את האינטיליגנציה שלי
אני "תפוסה" בתשוקתי
לא מחפשת
לא מתחלפת
תמיד בשליטה
לפני 7 שנים. 1 באוגוסט 2017 בשעה 12:10

היא שכבה במיטתה, בוהה בתקרה, הבית היה שקט כולם ישנו. היא הביטה בשעון והבינה שעברו שעתיים מאז שעזבה אותו והלכה. הקוד היה שעה אך היא כ"כ מתוסכלת שלא איכפת לה. בעצם כן אכפת לה, זה היה אמור להיות מושלם, כמעט כמו הפעם הראשונה, אבל הוא הרס את זה.

כל יום מאותו ערב עבר כמו נצח. כל יום היא נמנעה מלהתקל בו. פחדה שתגיד משהו או תביט בו בדרך מוזרה. מחר בערב המפגש. אין לה מושג מה לעשות. היא צפתה בסרטים וסירטונים אך זה נראה לה מוגזם. היא שקלה להבריז ולוותר על כל העניין. בכל מקרה הלילה לא תישן.

 

היא קמה בבוקר והרגישה זוועה. היא סימסה לבוסית שלה שהיא לא מרגישה טוב וחזרה לישון.

היא התעוררה והשעה היתה 8 בערב. ישנתי כל כך הרבה?! מורעבת היא קפצה על המקרר. 

היא הביטה בהודעות של כל הדואגים לה, השיבה שהיא נחה וסגרה את הנייד. הגיע הזמן להתכונן.

 

הוא היה מרוגש. המיסתורין מהלא נודע. הוא לבש מכנסיי עור שחורים צמודים, חולצת רשת שחורה וקולר כדי שתוכל לעשות בו כרצונה. הוא תחב לכיסו כיסוי עיינים אדום. בשביל הגיוון. הוא נכנס לרכבו ונסע למקום שהיו בו. 

 

היא חשבה כל השבוע מה ללבוש. בסוף החליטה על שמלה שחורה שמחמיאה לגופה המלא. מחשוף נדיב ונעליי עקב אדומות עם עקב עבה. היא הכניסה לתיק נרות בקבוק מים קרים. כמה אטבים ואולר.

היא נכנסה לבית. אותם ריחות רק פחות צפיפות. היא נכנסה לחדר והוא חיכה לה שם. לבוש עם כיסוי עיינים.

"קבענו שתחכה לי עירום. הפרת פקודה. אחשוב על עונש."

"כן גבירתי סליחה" השיב.

"דרלינג, אתה עונה מהיום והלאה כן מלכתי. תתפשט!!!" ציוותה.

" כן מלכתי." השיב.

היא התמקמה על ספה שהיתה בחדר. הוא פשט את חולצתו וחום עבר בגופה. הוא הוריד את נעליו. הוריד את מכנסייו. ולבסוף את תחתוניו. רגליים אתלטיות. ישבן מוצק.

היא הרימה את שימלתה. היא הרטיבה שתי אצבעות ונגעה בעצמה. 

"תסתובב" ציוותה.

"כן מלכתי". איברו היה זקור. היא פערה את עייניה למראה איברו המושלם. היא החלה לגנוח והוא הזיל ריר למשמע גניחותיה.

"שכב על גבך" ציוותה.

"כן גבירתי" ענה.

סטירה עזה נחתה על לחיו. היא בערה עד עצמותיו. הוא טעה.

"כן מלכתי" ושכב על גבו.

היא הדליקה נר מעל חזהו. הוא בלע את רוקו למשמע הגפרור שהציתה. טפטוף השעווה פילח את חזהו והוא נאנק מכאב. הוא הרגיש כאב חד כאשר הניחה אטב על הפטמות. כאב חד נוסף כשהשעווה המשיכה לטפטף. משהו קר נגע באיבר מינו. משהו דוקר נגע באשכים. לפתע החום הפסיק. הוא נשם עד שטיפות של קור טיפטפו על חזהו.

הריגוש היה מטורף. הוא הרגיש שהוא עומד לגמור כל רגע

"תגמור כשאלך" 

וואו. מטורף. היא הרגישה.

היא הוציאה את האטבים. היא ליטפה את גופו. פתאום שקט. כאב של משהו כבד ועבה. הולך ובא הולך ובא.  היא דרכה עליו בנעליה הגבוהות והאדומות. היא ישבה לצידו

היא אחזה חזק בזין הזקור שלו. הוא התאמץ קשות לא לגמור. טיפה של זרע טיפטפה על ידיה. סטירה על לחיו. היא הצמידה את ידה לפיו והוא ליקק.

"אתקשר עוד שעה. רק אז תסיר את הכיסוי ולך." היא נשקה למצחו והלכה.

חיוך של עונג היה על שפתיה היא אוננה עד שגמרה.

 

הוא גמר אחרי שהלכה. היא צילצלה והוא התרומם התנקה והתלבש. מטורףףףף 

 

לפני 7 שנים. 31 ביולי 2017 בשעה 14:53

"אני רוצה לראות מי את" התחנן

"לא" השיבה בתוקפנות "זה הדיל. ידעת זאת מההתחלה. אף פעם לא תראה אותי. לא טוב לך אתה מוזמן להפסיק" השיבה.

"אל תכאיבי לי כך. בכאב הזה לא אעמוד. ניצחת." השיב בכניעה.

"הרגזת אותי. אני הולכת." קמה והלכה.

הוא שתק. הוא יודע שעשה טעות. בספק אם תסלח לו. הוא יודע מהם החוקים. כשהיה עובר עליהם היה נענש. כמובן שהיה נהנה מהעונש.

רק מהחוק הזה לא נהנה, אסור היה לעבור את החוק הזה, רק השאלה היתה מרגיזה אותה. והיא היתה נעלמת שבועות.

וזה כאב לו מאוד. שנה עברה ועדיין אינו יודע איך היא נראית. הכיר כל סנטימטר בגופה. אך את פניה לא הכיר. גם שערה היה אסוף.

פעם שאל למה לא? היא כעסה. פעם אפילו בכתה והלכה. אולי היא מעוותת? שרופה? אסור היה גם לגעת בפניה.

הוא ויתר. לא היה יכול לחיות בלעדיה. היא היתה הכל בשבילו. לקח חצי שנה עד שעשו סקס. 

הוא בכה. לא שלא שכב עם נשים. הרבה נשים. הוא היה מודע ליופיו וזה שיגע נשים. גבוה חטוב עיינים תכולות ירוקות. היא היתה בינונית. גוף ממוצע שדיים וישבן מדהימים לפי המגע בהם. רגליים גדולות וחזקות שהיתה דורכת עליו עם עקביה העבים היה מרגיש את הכובד. רגליה היו מידה 41 סיפרה לו שרצה לקנות לה נעליים.

אך זה הציק לו. הוא ידע שמשמע לראותה זה לאבד אותה.

הוא נכנע. הוא חיכה. היא לא צלצלה. היא כועסת. הוא ישב שעות עד אשר רגליו כאבו. הסיר את הכיסוי מעייניו. התרומם מהישיבה על בירכיו. היה להם צימר קבוע. עברו שעתיים. ההסכם היה שעה. היא מצלצלת ורק אז מותר לו להסיר את הכיסוי וללכת. היא פגועה. טעות. טעות גדולה.

 

היא נכנסה למונית. היא בכתה. היא יודעת שביום שיראה מי היא הכל יגמר. אך הוא היה הכל.

שנה לקח לה.

להפסיק לאהוב  את הגבר ההוא. אהבה נואשות והוא לא שם עליה. חייה היו קשים ותפלים. החיים הונילים שיעממו אותה. היא נכנסה לעולם הבדס"ם וחיפשה את עצמה. היא חיפשה את העבד המושלם שיכיל אותה ואת הפנטזיות שלה. היא אזרה אומץ והלכה למסיבה ההיא לפני שנה. היא שוטטה בין כל הנוכחים. הכל היה צפוף ומוזר.

ריח של שתן צואה וזיעה בכל מקום. חייבת לצאת מפה. היא ניסתה לצאת בין כל האנשים. היא הרגישה שנוגעים בה אוחזים בה. היא דחפה את עצמה בכח לתוך חדר. היא הביטה בחדר. היתה בו מיטה וגבר ישב עליה כשגבו אליה . הוא הריח טוב. 

"תתקרבי אני לא נושך" אמר "מחכה להוראות גבירתי. או שאני טועה?" הוסיף. 

חייבת להתאפס. אני לא מכירה אותו אבל עדיף לי כאן. "אל תסתובב. לא משנה מה אסור לך לראות אותי. חוק" הוסיפה.

"כן גבירתי" השיב.

היא התקרבה. קולו וצלליתו היתה מוכרת לה. הו אלוהים!!! זה הוא!!!

הוא ?! פה?!

"שבוע הבא. אותו מקום אותה שעה. עירום ועם כיסוי עיינים דרלינג" השיבנ בקול נמוך. "זה הכינוי שלך. דרלינג" ענתה.

"כן גבירתי" השיב.

מכאן מסעם יחד רק עלה ועלה. 

 אך הגיע הזמן להפסיק. אבל איך???

לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 19:44
לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 14:57

לא לפנות אליי ב

רוצה לשבת לי על הפנים?

רוצה לזיין אותי?

רוצה לתקוע לי? (אותו דבר!!!)

רוצה נהג?

רוצה זונה?

רוצה רוצה רוצה...

לא רוצה!

תנו לי להחליט

תנו לי כבוד

תנו לי זמן

מה בוער????!!!!

ותמונה הכוונה היא לתמונה מוצנעת מקסימום גוף עליון שרירי חשוף

לא תמונה של הזין או התחת

אני אישה בת אדם שמגיע לה כבוד

ומי שלא מתאים לו לא חייב

לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 5:11
לפני 7 שנים. 30 ביולי 2017 בשעה 4:58

הגעתי לתובנה

אני משוחררת רגשית

החיים שלי מורכבים ולא פשוטים

אך מסתבר שאני עדיין מאמינה באהבה

יודעת שאין לי את אותן האופציות מלפני 20 שנים

צעירה יותר מתוחה יותר רזה יותר

אבל כל זה מאחורי

ולא מוותרת על השאיפה למצוא אותו

הוא לא צריך להיות צעיר

הוא צריך להיות חתיך על זה לא מוותרת

פנוי רגשית

לא מאצו 

ממושמע אבל עם עקרונות

סובלני

והכי חשוב לדעת להעריך ולכבד

גאה בעצמי

לפני 7 שנים. 25 ביולי 2017 בשעה 5:05

אני בת אדם שעומדת מאחורי המילים שלה

אין לי צורך להסביר פוסטים

אבל נמאסלי לענות לשאלות על הפוסט הקודם

אז אני מבהירה

שוב נוכחתי לדעת שגבר ונילי זה ביזבוז של חומר אנושי

שוב נוכחתי לדעת ש"שולטים" זה ונילי מחופש משועמם לתשומי

שוב נוכחתי לדעת שנשלט זו מילה נרדפת למטומטם אימפוטנט ואינפנטיל (ואני מעדנת...)

*** לא מכלילה, יש כמה יחודיי סגולה שהכרתי ונוכחתי לדעת שהם אותנטים, כנ"ל לגבי נשלטים

אז מקומכם הטבעי הוא לרגליי ולא מעליי

טרם מצאתי את המיוחל

הכי חשששששוב

זה לא פותר אותכם מלהיות בני אדם

 

לפני 7 שנים. 24 ביולי 2017 בשעה 9:08
לפני 7 שנים. 23 ביולי 2017 בשעה 5:18

לפעמים שואלים אותי

איך את מביעה רגש?

לפעמים מחמיאים לי

איזה יופי שאת מביעה רגש

לפעמים מופתעים על איך שאני מביעה רגש

אני מודה לכל אלו

התשובה היא מגוונת

לפעמים אני עצובה וחלשה

לפעמים אני פגיעה ונוגה

לפעמים אני תוססת

לפעמים אני כועסת

לפעמים אני אוהבת ומלטפת

לפעמים אני מכה ומלקה

לפעמים אני נפגעת

לפעמים אני רודפת

להיות שולטת לא מפריע בלהיות אנושית

ולהיות נשלט/ת לא מפריע בלהיות חזק/ה

מאחורי שמות התואר נמצאים אנשים

המשמעות של להיות אני זה להיות אני

לפני 7 שנים. 22 ביולי 2017 בשעה 21:56

מתי תהיו מעניינים

רבאק אחרי 2 הודעות שיעמום

מנסה לזרום איתכם וכלום

אוף שיעמומון

ללא תמונה

משפטי פתיחה מפגרים 

וחוסר סבלנות כאילו אני חייבת לכם משהו