הראש שלי מלא בשירי ילדים
פעם הייתי שומעת קצת טרנסיםכשהיינו נוסעים
קצת מזרחית קצת מהדיסק המפגר שלך
הרבה מהמוזיקה שאהבת
החדשות המחורבנות כי הייתי חייב לשמוע כל מהדורה.
מי ישמע מה נשתנה מלפני חצי שעה, חייזרים נחתו? המשיח הגיע? תחיית המתים?
"צריך להתעדכן במה שקורה" היית אומר לי
לפחות אם היית מכור לספורט, הייתי זוכה לראות כמה גברים מיוזעים כמו מסי או רונלדו...אוח...רונלדו
לא כי הייתי ותרנית פשוט כי נמאס לי היה לנסות לגרום לך להבין דברים
שנים נלחמתי בדברים
דמיינתי את המשפחה שלה כמו פינים של באולינג
איך אני באה ככדור גדול ומעיפה אותם קיבינימט
משפחה של מזוייפים
אותן בדיחות אדיוטיות אותן ארוחות חג משעממות חסרות טעם וחסרות אוכל
הייתי אוכלת בבית כי ידעתי שלא יהיה ממש מה לאכול
תמיד צדקתי
אם לא הייתי מכינה כמה סלטים כולם היו גוועים ברעב
כמה שאני לא מתגעגעת למשפחה המתקרנפת שלך
עכשיו אני שומעת שירי ילדים
טוב לי. נעים לי ורך. אני והבונבון המתוק.
אבל לפעמים אני גוועת
ומה שהכי עצוב זה שאני לא זוכרת למה
אז שירי ילדים זה מה שנשאר.