" אני רוצה כתבה עסיסית! עם כל הכבוד כמה כתבות אפשר לעשות על חתולים?! אני אוהב חתולים אב..."
"בסדר. הבנתי." קטעתי אותו כי ראיתי שהוא מתפתל. אני אוהבת את הבוס שלי אבל כל כמה זמן יוצאת ממנו רוח שטות ונכנסים לו לראש שגעונות.
אני הכי חנונית שיש. מה לי ולריגושים?!
מי שתמיד מצילה אותי זו החברה שלי נטלי. הבחורה חיה בתוך רכבת הרים. הפעם לא הסכימה לכתוב לי. "את באה איתי" קבעה.
"אני?!" זעקתי "מה אני אעשה שם???" יבבתי
"מי יודע אולי תהני לשם שינוי" ציחקקה. "ואני מלבישה אותך".
עשיתי פרצוף של תשכחי-מזה-אין-מצב-שבעולם-נראה לך?!-אין סיכוי-לא יקרה!!!!לאאאאאאאא!!!!
לא ממש עזר.
למזלי היא רזה יותר ממני כמה כבר יש לה בגדים בשבילי?
מסתבר שהזבל קנתה בצהריים במיוחד בשבילי כי סיפרתי לה על הבוקר. האמת זה היה מהמם. נעלי עקב מרושתות בתחרה שחורה. חצאית שחורה עם ריצרץ' בשני הצדדים. גרביוני תחרה שהוצמדו לביריות שחורות. למה ביריות ולא גרביון שלם? חייכה. הבנתי.
מחוך שחור שלא השאיר מקום לדמיון. תלתליי הפרועים הוצמדו. לק אדום. אודם אדום. ואיפור דרמטי.
כשהתקרבנו למקום אי שם בסוף העולם כבר אפשר היה לשמוע את הצעקות.
היה שם ריח מטורף אבל עורר בי תחושות במקומות ששכחתי שקיימים. נטלי הסבירה שאסור להפריע באמצע שסן ואם רוצים צריך לבקש רשות מהאדון/מלכה. התהלכתי שם בשקט כמה שיכןלתי. היו שם קשירות מחטים שעווה ןעוד כמה דברים מטורפים. אבל הוא תפס את מבטי. הוא בהה בי מהרגע שנכנסנו. הוא התקרב השפיל מבטו "רוצה לקבל רשות גבירתי" אחזתי בשרשרת שהוצמדה לקולר שעל צווארו. הוא הוביל אותי לחדר קטן שהייתה בו רק מיטה. הוא ירד על ברכיו ואני התיישבתי. הוא פיסק את רגליי הוריד את תחתוניי והכניס את לשונו. הוא ליקק את הכוס שלי וזיין אותי בלשונו. יבבתי באנחות. "כן כלב כן זיין אותי!!! עוד כלב עוד!!!!"
הגוף שלי רטט תפסתי בשערו
ןעליתי עליו זיינתי אותו חזק עמוק וכשעמד לגמור נשכתי אותו בצווארו ויצאתי ממנו.
"תגמור אח"כ" והלכתי.
היו עוד הרבה ערבים כאלו עם הכלב שלי.
הכתבה? שהבוס שלי יכתוב אותה...
