בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

המקורית

אל תזיינו לי תשכל
אל תעליבו את האינטיליגנציה שלי
אני "תפוסה" בתשוקתי
לא מחפשת
לא מתחלפת
תמיד בשליטה
לפני 8 שנים. 12 במרץ 2016 בשעה 11:18

"מה אתה אוהב בי?" היא שאלה

"את הלשון שלך". ענה לה

"לא את השדיים התחת הבטן"...

"גם. אבל בעיקר את הלשון שלך".

היא חייכה. היא אחזה בשערו בחוזקה והטתה את ראשו לאחור. היא דחפה את לשונה לפיו ושיחקה בו. היא ליקקה את צווארו. את החזה המרהיב שלו. היא פתחה את מכנסיו. איברו היה זקור. היא ליקקה אותו כילדה המלקקת סוכריה. הוא נאנק והתחנן שלא תפסיק. היא הפסיקה.

פשטה את תחתוניה וישבה עליו. היא זיינה אותו כמו רוכב רודיאו מיומן. 

היא ציוותה עליו לא לגמור. היא נשכבה על גבה וליטפה את עצמה. היא אוננה מולו דבר שגרם לו לעונג וסבל בו זמנית. אסור לו לגמור ואסור לגעת בה. 

היא הרשתה לו לנשק את שדיה וללקק את צווארה. הוא ליקק את שפתיה ואצבעותיו נעו לכיוון הדגדגן. אצבעותיו נעו על דגדגנה כפסנתרן המנגן מוזיקה קלאסית מול קהל. היא נאנקה ונאנחה. הוא נכנס בתוכה ושניהם נעו בקצב מטרף. הוא זיין אותה ונשך את צווארה את שדיה. היא נענעה את ראשה לשלילה אך הוא המשיך. היא גמרה והוא המשיך בתוכה. הוא גמר על שדיה. היא שונאת שהוא גומר על שדיה. הוא נישק לשפתיה. 

"את רואה למה אני אוהב את הלשון שלך?"


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י