אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

המקורית

אל תזיינו לי תשכל
אל תעליבו את האינטיליגנציה שלי
אני "תפוסה" בתשוקתי
לא מחפשת
לא מתחלפת
תמיד בשליטה
לפני 7 שנים. 7 בינואר 2017 בשעה 22:08

השעה היתה 17:50

למה הוא לא מתקשר???

הוא התקשר בפנימי

"רדי לאוטו"

לא אהבתי את הטון. אני מכירה את הטון הזה. זה ה"מיסטר הייד" שלו. איפה הגבר החם הלוהט המיוחם שהיה מקודם???

למה חזר הגבר האדיש המנוכר המסוייג שאני שונאת???

נכנסנו לרכב. שקט. אף אחד לא דיבר

 הושטתי יד להחליף תחנה וגם הוא. ידו אחזה בידי. ואז הוא משך אותה.

"תראי"...

עצמתי את עייני. סובבתי את ראשי לכיוון החלון. "זה בסדר. הבנתי" עניתי.

סובבתי את ראשי שלא יראה את הדמעות בעייני. כבר שנה אני מטורפת עליו. כולם אמרו שהוא קר ומוזר ואנטיפת. בהתחלה לא שמתי עליו. כולן הזילו ריר עליו ואני לא. רק שהתחלנו לעבוד יחד התחלנו לשוחח. ולאט לאט התחלתי לראות צד אחר שבו. צד שאהבתי. ואז הוא התרחק ממני. ואני נותרתי שבויה. ברור שהוא לא ישים עליי. אני לא הכוסית האולטימטיבית. אין לי רכב ואני לא מבזבזת על בגדים יקרים. אין לי משקפי שמש שעולות רבע משכורת. אבל בכל זאת הוא נהג לשוחח איתי ואפילו פלירטט. ומה שקרה היום. הסקס הלוהט שהיה לנו. פעמיים!!!

אבל הבנתי. זו היתה טעות בשבילו.

בכיתי. בכיתי המון. "למה את בוכה?"

"אתה יודע למה" עניתי

"אני יודע" השיב.

עלינו לדירה. התקלחתי התלבשתי ואספתי את שערי. הוא התקלח. הבטתי בו. זו הפעם האחרונה. הוא הסתובב והביט בי ארוכות. פשטתי את בגדיי והלכתי לחדר השינה.הוא הפסיק את המקלחת וניכנס לחדר כשמגבת עוטפת את איבר מינו. התקרבתי אליו ומשכתי אותה. ליטפתי את הזין היפה שלו שהיה כבר זקור ממבטו על גופי. "כמה מהר הוא מתעורר"

"המבט הערום של גופך.שדייך הגדולים. קיפולי גופך וישבנך העסיסי זה כל מה שהוא צריך." השיב.

ישבתי על המיטה ופיסקתי את רגליי. הוא כרע על ברכו וראשו בין שני רגליי. לשונו ליקקה את הכוס הרטוב שלי. כל גופי רעד. הוא ליקק כל כך טוב שאחזתי בראשו שלא יצא משם לעולם. אני רוצה אותך בתוכי זעקתי אך הוא המשיך. אין לי מושג כמה פעמים גמרתי עד שהוא נכנס בתוכי. זיין אותי התחננתי.

"דברי אליי. אל תפסיקי. תמשיכי."

זיין אותי מותק. כן כככן חזזזק. והוא גמר. התחבקנו ארוכות.

"תודה על ערב נפלא. אנחנו חייבים ללכת. התקלחנו יחד. התחבקנו. ידו ליטפנ את גבי. את ירכיי וישבני. הסתבנו ושטפנו זה את זו. ניגבנו אחד את השניה. התלבשנו ויצאנו.

הוא נראה מדהים. הוא הריח כל כך טוב.

"את יפה הערב. את מריחה נפלא".

"כמו מאפה" עניתי.

"מה???"

"זה פעם מה שאמרת לי. שאתה מריח מאפה. וזה היה הבושם שלי" עניתי.

הוא חייך. ואז מבטו חזר אליו והוא נראה מהורהר. ואז הבנתי. שהוא שוב מרוחק.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י