המקורית

אני באמת לא מבינה

מרגישה שחוזרת על עצמי

כנראה שכן

לא מבינה למה אני איפה שאני עכשיו

רוצה לעמוד ברחוב ולצעוק לך חזק

שהחיים שלנו משולבים בגורל

שהעבר שלך לא באשמתך

שהינך מוקף באנשים חלשים

אנשים שלא מבינים שאתה גאון

אנשים שמקנאים ביכולת שלך לקום כל פעם מחדש

כמו עוף החול 

ניצחת את כל השדים שלך

וגם אני

ניצחתי הכל ואת כולם

אז למה אנחנו כל כך לבד?

זה הגורל שלנו בגלל שאנחנו חזקים?

עצמאים? ישירים???

העולם שייך לחלשים???

לא לאוהבים?!