לפני 6 שנים. 3 בפברואר 2018 בשעה 12:37
בדרך מהחניה אני מתחיל לזמום מה לעשות לך כשאני נכנס הביתה. עוד יום לא טוב. פלאשים של חבלים ושוטים ומצבטים עוברים לי מול העיניים, היד שלי מגרדת, ואני כמעט יכול להרגיש את הלחי שלך ולשמוע את הצליל שהיא עושה. אני עולה במדרגות, וממש יכול לשמוע אותך איך את נהנית וכואבת, והקולות האלה כל כך חיים אצלי בראש, שחלקים בי מתעוררים בלי שליטה. אני מוציא את המפתחות מהכיס, ואני יכול להרגיש את השיער שלך בין האצבעות שלי, את הצוואר שלך, את השפתיים שלך.
ואני נכנס הביתה. את יושבת על הספה בסלון, רואה טלוויזיה. הרגליים על השולחן, כוס קפה לידך. ואת מסתכלת אלי ומחייכת. את כל כך יפה. ובעשרה צעדים לא מהירים אני מגיע אליך, נשכב על הספה ומניח את הראש על הרגליים שלך עם הגב לטלוויזיה.
ואני מרגיש אותך מלטפת לי את הראש, והכל נמס, ואני עוצם את העיניים. אַתְּ השקט שלי.